https://www.hagit2love.com https://www.hagit2love.com/my-postbf11f9d1 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> מה משקף את מה? </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91+%D7%9C%D7%9C%D7%90+%D7%A9%D7%9D+%2889%29.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> יש רגע מיוחד, בו הבית הופך לתכשיט </span> </p> <p> <span> <span> ואפילו  מהדהד ולוחש תודה... </span> </span> </p> <p> <span> <span> תודה על ליטוף, </span> </span> </p> <p> <span> <span> תודה על אהבה, </span> </span> </p> <p> <span> <span> תודה על העיצוב, </span> </span> </p> <p> <span> תודה על מחשבה טובה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> אני שומעת את הלחישות שלו וממש מדברת עם הקירות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> יש בתים שהקירות שלהם לוחשים אחרת.... </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לפעמים קירות הבית לוחשים.. </span> </span> </p> <p> <span> אתם לא אוהבים אותי </span> </p> <p> <span> (כלומר אתם לא אוהבים אתכם) </span> </p> <p> <span> אתם לא מפרגנים לי </span> </p> <p> <span> (אתם לא מפרגנים לכם).. </span> </p> <p> <span> אתם לא בתקשורת איתי </span> </p> <p> <span> (אתם לא בתקשורת פנימית אתכם)... </span> </p> <p> <span> נוזל לי </span> </p> <p> <span> נשבר בי </span> </p> <p> <span> אני מוצף </span> </p> <p> <span> אני מלוכך... </span> </p> <p> <span> יש בי רעש... </span> </p> <p> <span> או </span> </p> <p> <span> אני שמח </span> </p> <p> <span> יש בי זרימה ותנועה </span> </p> <p> <span> אני פועם פעימות של אהבה </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> כן.... </span> </p> <p> <span> בית חיצוני מספר על הבית פנימי </span> </p> <p> <span> ומה שבבית הפנימי ניתן לראות בבית החיצוני </span> </p> <p> <span> השתקפויות מראות </span> </p> <p> <span> מכאובים וגם נפלאות </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> לכן </span> </span> <a href="https://www.hagit2love.com/interior_desing" target="_blank"> אדריכלות פנים </a> <span> <span> היא גם אדריכלות פנים נפש </span> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Thu, 23 Apr 2026 09:32:42 GMT https://www.hagit2love.com/my-postbf11f9d1 thumbnail main image https://www.hagit2love.com/my-post90a7c7b0 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> פחות זה יותר... ? </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7+%D7%A9%D7%9C+%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%91+%D7%9C%D7%9C%D7%90+%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%AA+%2812%29.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> פחות זה יותר! </strong> <span> <br/> </span> <strong> והאם יש קשר שבין הבית לנפש....? </strong> </p> <p> <span> <br/> לא פעם אנחנו מרגישים עומס בחיים – רעש מזמזם של מחשבות, דאגות ומטלות. <br/> אבל האם עצרתם פעם לבדוק איך נראה החלל שסביבכם? </span> <strong> <br/> ואולי.... יש קשר בין הבית לתודעה שלנו? </strong> <span> <br/> <br/> עיצוב הוא ממש לא רק בחירת רהיטים <br/> הוא יצירת מרחב נשימה. <br/> הוא בעיקר יצירת מרחב של תנועה זרימה והרמוניה <br/> כשהבית שלנו "נקי" מעומס חזותי... <br/> כאשר הקווים הם נקיים ... <br/> כשהאור הטבעי מקבל את הבמה – משהו קורה גם בפנים! </span> </p> <p> <strong> <br/> </strong> </p> <p> <strong> אז בעצם אנחנו מדברים על ניקיון עיצובי.... </strong> </p> <p> <strong> וניקיון עיצובי יוצר אסתטיקה, יוצר רגש חיובי </strong> </p> <p> <strong> ובגדול... יוצר ניקיון תודעתי! </strong> <span> <br/> <br/> ולמה "מעט זה יותר"? <br/> כי שקט בעיניים משדר שקט "בראש" <br/> חלל מאוורר מפחית את הגירויים ומאפשר למוח להירגע באמת. <br/> וכשאני אומרת ראש... אני ישר מתכוונת לתודעה <br/> התודעה שלנו היא המחשבות שלנו... היא הרגשות שלנו <br/> אז באיזו תודעה אנחנו רוצים להיות? <br/> באיזו תודעה חשוב לכם להיות? <br/> <br/> הנה כמה דברים חשובים: <br/> כשאין "רעש" של חפצים מיותרים, אנחנו רואים בבירור את היופי שבפרטים הקטנים – את הנוף שנכנס פנימה, את איכות החומרים. <br/> <br/> ניקיון חיצוני הוא שיקוף של ניקיון פנימי. כשמשחררים מה שכבר לא משרת אותנו, מתפנה מקום לדברים חדשים וטובים להיכנס. <br/> <br/> ובית פנימי משתקף בבית חיצוני <br/> <br/> אז.. <br/> פחות זה יותר! <br/> זו אומנות <br/> אני אומרת זאת ב </span> <a href="https://www.hagit2love.com/interior_desing" target="_blank"> אדריכלות פנים </a> <span> כשאני מתכננת בתים <br/> ואומרת זאת גם במפגשים אישיים, באדריכלות פנים נפש, ליצירת תודעה חדשה. <br/> לפני שיוצרים משהו חדש.. מנקים את מה שכבר מיותר </span> </p> <p> <span> ואז יכול להתרחש הקסם! <br/> <br/> <br/> דרך אגב.. גם מרחב עם "בלאגן יצירתי" - יוצר השראה והתעלות <br/> כי כנראה גם בו יש סדר! </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <span> בכל מקרה... וזה חשוב - </span> </span> </p> <p> <strong> המרחב האישי שלך הוא המקור לאנרגיה שלך! </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.hagit2love.com/interior_desing" target="_blank"> לפרויקטים בעיצוב פנים </a> <span> - הכנסו לדף <br/> </span> </p> </div> Thu, 23 Apr 2026 09:18:55 GMT https://www.hagit2love.com/my-post90a7c7b0 thumbnail main image https://www.hagit2love.com/my-post72488663 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> זה סיפור על ריפוי של בית וגם סיפור על אלו שגרו בתוכו.... </span> </h3> <h3> <span> מי מרפא את מי? הבית את הדיירים או הדיירים את הבית? </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/b07926bd/dms3rep/multi/484346957_964521549202980_5556067686475096330_n.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> זה סיפור על בית ו ריפוי... </strong> </p> <p> <strong> מי מרפא את מי? הדיירים את הבית? או הבית את הדיירים? </strong> </p> <p> <strong> אומר בקיצור שזה את זה! </strong> </p> <p> <strong> וגם וגם </strong> </p> <p> <strong> זו מערכת גומלין חשובה בין השניים </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.hagit2love.com/interior_desing" target="_blank"> <strong> עיצוב פנים </strong> </a> <strong> , הוא לא רק עיצוב של בית. </strong> </p> <p> <strong> אדריכלות טובה,  היא רגישות כלפי הדיירים שגרים בבית. </strong> </p> <p> <strong> אדריכלות פנים טובה, היא איפשור של תנועה וזרימה טבעית בתוך הבית. </strong> </p> <p> <strong> יצירת מרחב מכיל ומחבק שנותן בטחון. </strong> </p> <p> <strong> מרחב שמכניס את המשאבים של החוץ אל הפנים וההפך. </strong> </p> <p> <strong> מרחב שיוצר שיתוף פעולה טבעי וממקסם עוד והוד אפשרויות. </strong> </p> <p> <strong> וכמובן, יופי והרמוניה! </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> לפני חודש הזמינו אותי לעשות פנג שווי בבית </strong> </p> <p> <strong> כשמבקשים ממני פנג שווי, אני רואה זאת כעבודת ריפוי לכל דבר </strong> </p> <p> <strong> דרך עיצוב הבית מחדש. </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> אז הבית דיבר איתי.. </strong> </p> <p> <strong> כלומר הוא יותר שתק מאשר דיבר </strong> </p> <p> <strong> והיתה זו שתיקה אטומה, חנוקה. </strong> </p> <p> <strong> הוא היה חסום... לא היתה בו תנועה </strong> </p> <p> <strong> אם היה באמת מצליח לדבר, היה פשוט נאנח ואומר </strong> </p> <p> <strong> לא אוהבים אותי..... </strong> </p> <p> <strong> כועסים כאן...... </strong> </p> <p> <strong> לא מנקים אותי..... </strong> </p> <p> <strong> אין בי שמחה........ </strong> </p> <p> <strong> אין כאן אהבה...... </strong> </p> <p> <strong> אין כאן תקשורת...... </strong> </p> <p> <strong> עצוב נכון? שכך הבית אומר? </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> המעניין הוא, שכאשר דיברתי עם הדיירים, זה מה ששמעתי גם מהם </strong> </p> <p> <strong> כלומר הבית סיפר לי סודות, עוד לפני שהם סיפרו לי... </strong> </p> <p> <strong> וכאן  נכנסת גם אדריכלות פנים נפש לתמונה </strong> </p> <p> <strong> בניית יסודות.. חיזוק משאבים </strong> </p> <p> <strong> וכמו בטיפול, המוביל לריפוי, נדרשת הבנה של המצב </strong> </p> <p> <strong> וכמו בכל ריפוי נדרשת קבלה מצד המטופל למצב </strong> </p> <p> <strong> ובריפוי, נדרש להחזיק תדר של ביטחון שלווה ואמון עבור המטופל </strong> </p> <p> <strong> וכך גם בריפוי של בית! </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> חודש אחרי, הבית מחייך (יותר) אלי דרך הדיירים </strong> </p> <p> <strong> חודש אחרי, נשמעות בו מנגינות וצלילים (יותר) </strong> </p> <p> <strong> חודש אחרי, הוא מתחיל לנשום בכוחות עצמו (יותר) </strong> </p> <p> <strong> חודש אחרי, הרוח בו נעה.. והמים זורמים..  (יותר)        </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> ועדיין אני מבקשת, בכל תיקון והמלצה שאני נותנת , להניח כוונה </strong> </p> <p> <strong> להדהד, ליצור תהודה, לפתוח נתיב לריפוי ואהבה </strong> </p> <p> <strong> כוונה מתוך הבנה ,מתוך רמת הבינה הגבוהה, חשובה באותה מידה של התיקון. </strong> </p> <p> <strong> וכאשר זה עובד, אני מתרגשת ושמחה. </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> אחרי ניקיון, פינוי המיותר, צביעת הקירות ותיקונים וכוונות, הנכנו גם תמונות. </strong> </p> <p> <strong> ביקשתי לבחור את התמונה ההמרגשת ביותר עבור דיירי הבית מתוך </strong> <span> <span>   </span> </span> <a href="https://www.hagit2love.com/gallery_home" target="_blank"> <strong> גלריית התמונות </strong> </a> <span> <span> </span> </span> <strong> שלי </strong> </p> <p> <strong> וזה כבר נראה נפלא ופועם אנרגיה וחיוניות </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> אז זה אכן סיפור על בית ועל כוח הריפוי ובעיקר סיפור על הדיירים שגרים בו </strong> </p> <p> <strong> מאחלת לכם שפע מבורך ואהבה פועמת בתוכו!! </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <a href="https://www.hagit2love.com/" target="_blank"> חגית אוזלבו - מרחב אהבה </a> </p> <p> <span> ריפוי אימון רוחני יצירה ותודעה חדשה </span> </p> <p> <a href="https://www.hagit2love.com/interior_desing" target="_blank"> אדריכלות פנים נפש </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Mon, 01 Sep 2025 10:27:36 GMT https://www.hagit2love.com/my-post72488663 thumbnail main image https://www.hagit2love.com/my-postb5cd7b69 <div data-rss-type="text"> <h3> <span> <span> אֲנִי הַקְטָנָה גלוּיָה בּפָנֶיךָ  </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> וְלִבִּי הַמַּרְגִּישׁ קוֹרֵא מִילוֹתֶיךָ </span> </span> </h3> <h3> <span> <span> כְּמוֹ סֵפֶר פָּתוּחַ חֲשׂוּף לְפָנֶיךָ    </span> </span> </h3> <h3> <span> כִּי אַתָָה שֶׁגִלִיתָ בִּי יופִי פָּנֶיךָ </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%99%D7%94+%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99+-+%D7%A2%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%941.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> יה אלוהי \ </strong> <span> <span>   </span> </span> <a href="https://www.hagit2love.com/" target="_blank"> <strong> חגית אוזלבו </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> אֲנִי הַקְטָנָה גלוּיָה בּפָנֶיךָ  </strong> </p> <p> <strong> וְלִבִּי הַמַּרְגִּישׁ קוֹרֵא מִילוֹתֶיךָ </strong> </p> <p> <strong> כְּמוֹ סֵפֶר פָּתוּחַ חֲשׂוּף לְפָנֶיךָ    </strong> </p> <p> <strong> כִּי אַתָָה שֶׁגִלִיתָ בִּי יופִי פָּנֶיךָ </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> נוֹגֵעַ אַתָה בְּנַפְשִׁי  </strong> </p> <p> <strong> מְנַגֶן תְפִילַת  אַהֲבָה בְּלִיבִּי </strong> </p> <p> <strong> מַדְלִיק לִי כוֹכָב משַׁעַר מִזְרָח  </strong> </p> <p> <strong> וְשׁוֹלֵחַ חִיּוּךְ סִימָן מְבוֹרָךְ </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> יַה אלוֹהַי, נוֹשֶׁמֶת אֵלַי    </strong> </p> <p> <strong> אֶת רוּחַ  גַלֶֶיךָ.. מוּלִי.. בְּחַיי </strong> </p> <p> <strong> יַה אלוֹהַי, נוֹשֶׁמֶת אֵלַי </strong> </p> <p> <strong> אוֹר כּוֹכָבִים שֶׁזוֹהֵר מֵעָלַי </strong> </p> <p> <br/> </p> <p> <span> . </span> </p> <p> <strong> השיר עם הלחן להקשבה </strong> </p> </div> Wed, 06 Aug 2025 11:57:38 GMT https://www.hagit2love.com/my-postb5cd7b69 thumbnail main image https://www.hagit2love.com/my-post517b49e8 <div data-rss-type="text"> <p> <strong> יֵשׁ לָכֶם תַּפְקִיד.. בָּכֶם פּוֹעֵם הָאוֹר וְהַלַּפִּיד </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם הַמַּנְהִיגִים הַחֲדָשִׁים. אַתֶּם אַתֶּם, הַחֲלוּצִים. </strong> </p> <p> <strong> הִנְּכֶם הַנְּשָׁמוֹת הָעַתִּיקוֹת וּבְחַרְתֶּם כָּאן לִהְיוֹת </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם הַגֶּשֶׁר, הַמִּגְדַּלּוֹר, הֶעָנָן, הַנִּפְלָאוֹת </strong> </p> <p> <strong> מוזמנים להמשיך לקרוא... </strong> </p> <h3> <span> <br/> </span> </h3> </div> <div> <img src="https://irp.cdn-website.com/b07926bd/dms3rep/multi/IMG20250721124828.jpg"/> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <strong> פעימות קריסטל \ </strong> <a href="https://www.hagit2love.com/" target="_blank"> <strong> חגית אוזלבו </strong> </a> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> <p> <strong> יָמִים רְגִישִׁים </strong> </p> <p> <strong> וְהַנֶּפֶשׁ שַׁבְרִירִית </strong> </p> <p> <strong> הוֹלְכִים עַל גֶּשֶׁר מִזְּכוּכִית </strong> </p> <p> <strong> פְּסִיעוֹת שְׁקוּפוֹת </strong> </p> <p> <strong> קְלִיפּוֹת נוֹשְׁרוֹת </strong> </p> <p> <strong> טִיפּוֹת קְרִיסְטָל, </strong> </p> <p> <strong> שֶׁמִּתְנַפְּצוֹת </strong> </p> <p> <strong> . </strong> </p> <p> <strong> לַעֲבֹר אֶת הַגֶּשֶׁר נִשְׁלַחַת הַקְּרִיאָה </strong> </p> <p> <strong> נוּעוּ קָדִימָה לוֹחֶשֶׁת אִמָּא אֲדָמָה </strong> </p> <p> <strong> . </strong> </p> <p> <strong> לֹא לְוַתֵּר, יֵשׁ לָכֶם תַּפְקִיד </strong> </p> <p> <strong> בָּכֶם פּוֹעֵם הָאוֹר וְהַלַּפִּיד </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם הַמַּנְהִיגִים הַחֲדָשִׁים </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם אַתֶּם, הַחֲלוּצִים. </strong> </p> <p> <strong> . </strong> </p> <p> <strong> וְהַיָּמִים, בֵּינוֹת הַמְּייצּרִים </strong> </p> <p> <strong> כְּמוֹ זְמַן לֵידָה, בְּתוֹךְ צִירִים </strong> </p> <p> <strong> הִנְּכֶם הַנְּשָׁמוֹת הָעַתִּיקוֹת וּבְחַרְתֶּם כָּאן לִהְיוֹת </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם הַגֶּשֶׁר, </strong> </p> <p> <strong> הַמִּגְדַּלּוֹר, </strong> </p> <p> <strong> הֶעָנָן, </strong> </p> <p> <strong> הַנִּפְלָאוֹת </strong> </p> <p> <strong> . </strong> </p> <p> <strong> שִׁמְרוּ עַל עָצְמֵיכֶם מִכָּל מִשְׁמָר </strong> </p> <p> <strong> מֵאֲחוֹרֵיכֶם עוֹמֵד יַצִּיב, הָהָר </strong> </p> <p> <strong> מִתַּחַת אֲדָמָה וּמֵעַל שָׁמַיִם מַיִם </strong> </p> <p> <strong> וְאַתֶּם הַמְּגַשְּׁרִים </strong> </p> <p> <strong> בֵּין אֶרֶץ לַשָּׁמַיִם </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם הַמַּנְהִיגִים, הַחֲלוּצִים, פּוֹרְצֵי הַדֶּרֶךְ </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם הַנְּשָׁמוֹת הָעַתִּיקוֹת </strong> </p> <p> <strong> עִם מַשְׁמָעוּת וְעֵרֶךְ </strong> </p> <p> <strong> . </strong> </p> <p> <strong> לָכֵן אַתֶּם הַגֶּשֶׁר </strong> </p> <p> <strong> לִפְעָמִים עָנָן אוֹ נֶשֶׁר </strong> </p> <p> <strong> בְּיָם סוֹעֵר אַתֶּם הַמִּגְדַּלּוֹר </strong> </p> <p> <strong> אַךְ בְּעִיקָּר עִיקָּר </strong> </p> <p> <strong> אַתֶּם בְּנֵי אוֹר! </strong> </p> <p> <strong> וְהַקּוֹד הַזֶּה </strong> </p> <p> <strong> בָּכֶם </strong> </p> <p> <strong> פּוֹעֵם </strong> </p> <p> <strong> פּוֹעֵם </strong> </p> <p> <strong> פּוֹעֵם </strong> </p> <p> <strong> וּמִי שֶׁמַּרְגִּישׁ זֹאת </strong> </p> <p> <strong> מִתְכַּוְנֵן </strong> </p> <p> <span> <br/> </span> </p> </div> Wed, 30 Jul 2025 05:53:03 GMT https://www.hagit2love.com/my-post517b49e8 thumbnail main image https://www.hagit2love.com/post-title2ccf02a9 ?? בין הזמנים - מה קורה לנו עכשיו האם זה הזמן בו בחרנו אנחנו לחיות? ואם כן... מה התפקיד שלנו בזמן הזה בתקופה מיוחדת ומאתגרת זו, אנו נקראים יותר להיות להיות יותר אנושיים.. להיות יותר ערים ונוכחים.. להיות יותר שמחים.. להיות אחד למען השנייה.. להיות במלוא מובן המילה להיות, לו, לנו, לכם ולה <h3> !!זה הזמן בו בחרנו לחיות, לכן, בתקופה מיוחדת זו, אנו נקראים יותר - להיות להיות יותר אנושיים.. להיות יותר ערים ונוכחים.. להיות יותר שמחים.. להיות אחד למען השנייה.. להיות במלוא מובן המילה... להיות, לו, לנו, לכם ולה </h3> <div> <a> <img src="https://irp.cdn-website.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%9C+%D7%A9%D7%9C+%D7%90%D7%95%D7%A8.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <div> <div> <b> <!--StartFragment--> <b> " <b> <b> <b> <b> <b> <b> <b> מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים </b> </b> </b> </b> </b> <!--EndFragment--> אוהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב </b> </b> </b> " </b> </div> <div> <br/> </div> <div> זה הזמן אשר בו בחרנו אנחנו לחיות </div> <div> ובתקופה מיוחדת ומאתגרת זו, אנו נקראים יותר <b> להיות </b> </div> <div> להיות יותר אנושיים.. להיות יותר ערים ונוכחים.. להיות יותר שמחים </div> <div> להיות אחד למען השנייה.. להיות במלוא מובן המילה </div> <div> להיות, לו, לנו, לכם ולה </div> <div> להיות אהבה ברמת הנשמה </div> <div> להחזיק תדר של אהבה </div> <div> להרים את לפיד האור למען האנושות כולה </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> במילים אחרות, אנחנו כבר בתהליך של התעוררות, הזכרות והתעלות <br/> אנחנו כבר שם <br/> ממש בקצה המנהרה <br/> .רואים את האור <br/> לא תמיד זה מוכר.. לא תמיד זה בהיר.. לא תמיד ברורה הדרך.. לא תמיד זה נחמד <br/> אבל זה מסע. וכמו במסע, יש ירידות ועליות, חוויות והפתעות, שמחות ואכזבות <br/> אך התפתחות צמיחה ולמידה מאד גדולה <br/> לכן, זהו מסע שבחרנו לקחת על עצמנו <br/> </div> <div> בחוזה הנשמתי, התחייבנו למשהו הרבה יותר חשוב ונשגב </div> <div> לכן אנו נקראים עכשיו, לדגל המחוייבות הגבוהה </div> <div> מחוייבות המעירה מהפנים אל החוץ, את בינת הלב והרוח הגדולה </div> <div> מחוייבות המעירה קודים ותודעה בנשמה <br/> ממקור של אמת.. כנות.. של חסד ואהבה <br/> זוהי <b> ה ק ר י א ה <br/> <br/> </b> </div> </div> <div> <div> אך התודעה האנושית זוכרת פחד <br/> כך שלטו בנו מאות שנים <br/> זה מה שאנו יודעים <br/> <br/> </div> <div> שלטו בנו דרך מנגנון <b> הפחד וההפחדה </b> </div> <div> דרך ' <b> הפרד ומשול </b> ' ודרך שבילי המלחמה <br/> עד שהפחד.. אט אט נטמע ב <b> די אנ אי </b> שלנו <br/> </div> </div> <div> <div> נקשר במוח.. והפך ל <b> צל ולצליל </b> <br/> המפעיל מנגנון <b> השרדות </b> </div> </div> <div> של האדם.. חווה.. וכל האנושות <br/> <br/> </div> <div> <div> <b> ה.פ.ח.ד.ה </b> יוצרת בחיים - <b> הקטנה.. סרוס.. ביקורת... צמצום </b> </div> </div> <div> <div> <b> ד.ח.י.פ.ה </b> מזמנת לחיים - <b> דרך . חיים . פרגון . יצירה . הדהוד <br/> <br/> </b> </div> <div> התנועה המתחוללת עתה מחברת אותנו להוויה מעצימה.. יוצרת.. מאפשרת.. תומכת באהבה <br/> אילו נסתכל עליה בצורה כזו <br/> <br/> </div> <div> הזמן בו אנו נמצאים עכשיו </div> <div> מאפשר מהפך אנרגטי תודעתי בין תודעת פחד לתודעה ערה </div> <div> בין צמצום לעוצמת האהבה </div> </div> <div> <div> אך, לא כולם מרגישים זאת <br/> רק מי שיבחר בכך </div> <div> <br/> <b> זהו תהליך.. זה מסע </b> <br/> <b> זו בחירה </b> <br/> לכן לא כולם מרגישים זאת.. לא כולם יתחברו עם מילים אלו... רק אלו שבחרו </div> <div> להיות בבחירה וקבלה זה להיות פתוחים לנקודות מבט נוספות... לצאת מהקופסה.. לחקור..לשאול </div> <div> להיות חסד ולראות טוב </div> <div> לגלות את גרעין נשמתנו.. ולהודות על היש בהד והוד </div> </div> <div> <div> להיות חפצים באור.. דרך נשמתנו </div> <div> ולהחזיק בלפיד האור.. את ניצוץ ברכתנו <br/> <br/> </div> </div> <div> <div> זה הזמן בו בחרנו אנחנו להיות <br/> </div> <div> כן אנחנו </div> <div> את.. אתה.. אתם.. אני.. אנחנו <br/> <br/> </div> <div> זה הזמן אליו התחייבה נשמתנו </div> </div> <div> <div> זה הזמן בו התחייבנו להיזכר בתודעת האהבה ולאחוז בה </div> <div> זה הזמן בין הזמנים </div> <div> זה הזמן בו מתהפכים הדברים </div> <div> זה מורגש בארץ.. בעולם </div> <div> בחיים האישיים </div> </div> <div> <div> אנחנו בתהליך של שינוי תודעה </div> <div> זה תהליך.. זה מסע <br/> <br/> </div> <div> ולטובת זה, מתבקשים אנו להיות בתודערה </div> <div> כי היום של אחרי.. הוא כבר היום </div> <div> והמחוייבות שלנו לחיים החדשים היא תמונת החזון </div> <div> היא קוראת לנו עכשיו ברגע הזה </div> <div> היא המציאות שפועמת עמוק בחזה </div> <div> <br/> </div> <div> <b> - אז איך באמת לשמור על תודעה ערה? - טיפים מעשיים ופרקטיים </b> </div> <div> לאפשר לעצמינו לעצור מידי פעם .. להקשיב ללב </div> <div> להרגיע.. לשיר.. לרקוד את היש </div> <div> להקשיב למוזיקה משמחת מרגיעה .. להיות בטבע.. להיות הטבע </div> <div> לראות את היופי והטוב.. לנשום </div> <div> להיות בחברה של אנשים שחיים בתודעה שכזו </div> </div> <div> <div> להתרחק מחדשות </div> <div> להתרחק ממר שמועות </div> <div> להתרחק מאנשים שולטים </div> <div> להתרחק מרוע!! להרבות בטוב </div> </div> <div> <div> להיות בבחירה מתוך תודעה גבוהה </div> <div> ולא מתוך רגש מנהל <br/> לפנות ולנקות מיותר שאיננו צריכים בחיים ובבית הפנימי </div> <div> להיות בבחירה של התפתחות צמיחה ובניית האישי </div> <div> להיות בעשייה של יצירה ותנועה <br/> לראות את האור בקצה המנהרה <br/> <br/> <br/> </div> <div> ראו את הפתח במנהרה.. כמה אור בוקע </div> <div> וכפתח החריץ שנבקש לראות.. כך יפתח עולם ומלואו </div> </div> <div> <div> <br/> <br/> </div> <div> <b> אז מה נבקש.. ומה נברך ולו יהי </b> </div> <div> <b> מה אבקש ובמה אברך ולו יהי </b> </div> <div> <b> מה אברך לו... במה יבורך </b> </div> <div> <b> בקשו נא בקשו.. לוחש המלאך </b> </div> <div> <b> תקופה זו מבקשת להיות כ -ראי </b> </div> <div> <b> לראות בחסד את כל מה שבי </b> </div> <div> <b> בעיניים טובות .. לראות מהלב </b> </div> <div> להודות על האור ואותו להדהד <br/> <br/> </div> </div> <div> <div> </div> </div> <div> ואסיים שוב בפסוק מספר תהילים <br/> היוצר תדר של תודעה ערה ושל חסד אור וברכה <br/> <br/> </div> <div> <div> <b> מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" </b> </div> <div> <b> אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב </b> </div> <div> <b> נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע </b> </div> <div> <b> וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה </b> </div> <div> <b> סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה-טוֹב </b> </div> <div> <b> "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ </b> <br/> (תהילים ל"ד) <br/> <br/> </div> </div> <div> <div> ברחשי הודיה ואהבה </div> <div> <b> חגית אוזלבו - מרחב אהבה </b> </div> <div> אדריכלות פנים נפש. nlp .רוח. יצירה. תודעה </div> <div> <br/> </div> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sun, 25 Jul 2021 00:00:00 GMT https://www.hagit2love.com/post-title2ccf02a9 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post19 <h3> <span> <a href="https://www.hagit2love.com/" target="_blank">  חגית אוזלבו <span>   </span> </a> </span> </h3> <h3> זהו שער הלב נשמע איזה לחש..... הוא נפתח לכל הקשובים אל הלחש </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%90%D7%95%D7%A81.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> <b> שער הלב </b> \ <a href="https://www.hagit2love.com/" target="_blank"> חגית אוזלבו </a> </div> <div> <br/> </div> <div> יש ימים שהלב חשוף ופתוח </div> <div> והכול בו זמנית לא מוגן אך בטוח </div> <div> נרגש.. ורגיש ..מרגיש ודומע </div> <span> <div> מהדהד אהבה מכל שיר ששומע.. </div> <div> <br/> </div> <div> בימים שכאלה שהשער פתוח </div> <div> אפשר לרקוד ריקוד עם הרוח </div> <div> והאור שמאיר בעוצמת הרכות </div> <div> מלטף ומזכיר געגוע פשוט. </div> <div> <br/> </div> </span> <br/> <div> <br/> <div> זהו שער הלב.. נשמע איזה רחש </div> <div> הוא נפתח אצל כל הקשובים אל הלחש </div> <div> לחש קסמים.... </div> <div> לחשים של ניסים.... </div> <div> לחישות כמו הד בין גבעות והרים.... </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> יש ימים שבהם השער פתוח </div> <div> לקבל את ההד שנישא עם הרוח </div> <div> ועימו מנגינה עתיקה וקסומה </div> <div> עם מפתח וקוד.. להיכל הנשמה. </div> <div> <br/> </div> <div> . </div> <div> להקשבה עם הלחן </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sat, 09 Jun 2018 18:10:09 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post19 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post18 <h3> אני רוצה לעוף היא אמרה ... והביטה בי בעיניים עצובות </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/IMG_3920.JPG" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> בעיניים עצובות הביטה בי </p> <p> אני רוצה לעוף.. היא אמרה ... </p> <p> בוודאי.. עניתי.. </p> <div> <p> את ציפור... </p> <br/> <div> עופי.. תפרשי כנפיים.. תמריאי אל על לשמיים </div> <div> ראי את המרחב הפתוח </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> אבל הסורגים......... היא צייצה......... </div> <div> <br/> </div> <div> הסורגים?.... שאלתי </div> <div> <br/> </div> <div> הבטתי פנימה אל תוך עולמה... ואכן היו סורגים </div> <div> אך מצידם השני הכל היה פתוח .. </div> <br/> <div> הסורגים הם תמונה..... תמונה שהמוח משדר לך </div> <div> <br/> </div> <br/> <div> מה את רוצה לראות... שאלתי... </div> <div> את הסורגים החלודים או את השמיים הכחולים ? </div> <div> היכן את רוצה להיות ... בכלוב הזהב או לגלות שבילי אור חדשים ? </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> ברור שאני רוצה... אבל..... </div> <br/> <div> אבל... ! </div> <div> חבל... ! </div> <div> צריך... ! </div> <div> אלו מילים סוגרות </div> <div> מילים שבונות סורגים </div> <div> <br/> </div> <div> ברגע שאומרים את הרצון ומוסיפים.. אבל... נבנים הסורגים </div> <div> ברגע שמספרים על החזון ומוסיפים.. חבל וצריך.. נסגרים השערים... </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> ואז... </div> <div> ברגע שהציפור הבינה בלב שלה את סרט חייה </div> <div> נדלק אור סביבה .. </div> <div> והיא הביטה בי במבט עמוק שכזה שאמר המון </div> <br/> <p> לקחה נשימה </p> <p> התחברה לגוף העוצמה שלה </p> <br/> <div> ואז אמרה </div> <div> אני רוצה לפרוש כנפיים </div> <div> אני עפה </div> <div> אני יודעת לעוף .. ייקח לי רגע להיזכר בזה </div> <div> אבל אני כבר מרגישה את זה </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> איזה כייף לך נהדר... שמחתי בשבילה </div> <div> אני אוהבת אותך ציפור כנף יפה.. אמרתי לה </div> <div> <br/> </div> <div> ואז בבת אחת פרשה כנפיים ועפה אל הכחול המופלא </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <br/> <br/> <p> </p> </div> Sat, 09 Jun 2018 18:05:13 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post18 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post17 <h3> כולנו מבקשים שפע... שפע של ברכה..מזל..בריאות.. כסף.. חסד.. אהבה שלווה שמחה.. אז מדוע לחלקנו יש יותר שפע ולחלקנו קצת פחות </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9A+%D7%90%D7%95+%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9A.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> <div> <br/> </div> <div> כולנו מבקשים שפע </div> </div> <div> כולנו מבקשים שפע של ברכה.. מזל.. בריאות.. כסף.. חסד.. אהבה שמחה ושלווה </div> <div> אז מדוע לחלקנו יש יותר שפע ולחלקנו פחות שפע ? </div> <div> <br/> </div> <div> השפע מושפע מהשלהבת הפנימית הדולקת בנשמה.. מעוצמת השלהבת </div> <div> <br/> </div> <div> ועל עוצמת השלהבת..להסתנכן עם פשטות הענווה. </div> <div> <br/> </div> <div> עוצמת השפע נמצאת בעוצמת שלהבת.. !! </div> <div> זרימה של השפע נמצאת בפשטות הענווה.. ! </div> <div> <br/> </div> <div> שפע = שלהבת פשטות ו עוצמה </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> כל אדם מקבל מתנה מיוחדת מהבריאה </div> <div> מתנה שנמצאת בגרעין מהותו </div> <div> מתנה שיש לה גוון מיוחד.. ברכה מיוחדת.. מוזיקה מדהימה המאפיינת אותה </div> <div> <br/> </div> <div> כולם יכולים לראות מתנה זו.. לשמוע.. להכיר בה.. </div> <div> להכיר ביכולת הזו של האדם.. לראות את האור שבתוכו </div> <div> <br/> </div> <div> אך האדם עצמו.. לא תמיד רואה אותה </div> <div> <br/> </div> <div> לפעמים הוא רואה אותה.. אך מתרחק ממנה </div> <div> <br/> </div> <div> לפעמים הוא קרוב אליה אך לא מספיק מעריך אותה </div> <div> <br/> </div> <div> והאש הדולקת בו.. אט אט דועכת.. נחלשת.. לעתים נכבית </div> <div> <br/> </div> <div> כגודל עוצמת הלהבה כך גודל עוצמת השפע </div> <div> כגודל ההתמסרות והעצמת השלהבת כך גודל השפע </div> <div> <br/> </div> <div> כגודל הלהבה .. כך גודל העוצמה </div> <div> וכגודל העוצמה.. כך חשוב שידלוק בתוך האדם אור של ענווה </div> <div> <br/> </div> <div> (הענווה מאזנת .. יוצרת אש נעימה חמימה ולא שורפת.. מכלה.) </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> כדי להיות בשפע.. נדרש האדם לחפש ולהכיר במתנותיו לעולם </div> <div> <br/> </div> <div> כדי להיות בשפע.. נדרש האדם להאיר את מתנותיו לעולם בעוצמה אך מתוך בענווה </div> <div> <br/> </div> <div> כדי להיות בשפע.. מחוייב האדם לקבלה של כל חלקיו.. ללא שיפוט ללא ביקורת ללא האשמה. </div> <div> <br/> </div> <div> להיות בשפע.. מחייב את האדם להתמסר לעוצמה ולחפש בנשמתו את ערוצי האמון והאמונה </div> <div> <br/> </div> <div> כדי להיות בשפע.. על האדם למצוא ים של אהבה .. בכדי לטבול בו מידי פעם ולמצוא ריפוי והעצמה </div> <div> <br/> </div> <div> להיות בשפע .. מחייב את האדם להתמסר לעצמו.. לעוצמתו.. ולפזר את קסמיו בעולם </div> <div> .מתוך שלהבת האש בתוכו ומתוך פשטות העוצמה </div> <div> <br/> </div> <div> <div> אז... אני מזמינה אתכם להביע את עוצמתכם ליקום </div> <div> ולהביע בקול כל יום מחדש למה הנכם מחוייבים לעצמיכם </div> <div> <br/> </div> <div> וכך אני עושה זאת </div> <div> אני חגית מסתנכרת עם כל חלקי נשמתי.. הרגשי הפיזי השכלי והרוחני </div> </div> <div> מסונכרנת עם גוף האור המכיל את כל הפוטנציאלים והיכולות הגלויות והסמויות בתוכי </div> <br/> <div> <p> מחוייבת לשלהבת הדולקת בתוכי ושומרת על עוצמתה באהבה </p> <br/> <div> מקבלת ומחוייבת למתנתי בעוצמה ובענווה </div> <div> לעזור לאנשים נוספים להתחבר לעוצמתם.. לייעודם.. למתנתם </div> <div> להתחבר למהות שבתוכם.. להתחבר לאהבה לטבע ולבריאה </div> <div> ליצור קרבה בתוכם וסביבם </div> <div> <br/> </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sat, 23 Dec 2017 13:48:18 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post17 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post16 <h3> מהי האהבה העצמית שאת מדברת עליה?... היא שואלת מה הקונוטציה הראשונית שעולה לך?... אני מחזירה לה את הכדור בשאלה </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/515578fc3304722e615a95f218c3c235.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> "מהי אהבה עצמית שאת מדברת עליה" ? היא שואלת .... </p> <div> <br/> <div> מה הקונוטציה הראשונית שעולה לך ? ... </div> <div> אני מחזירה לה את הכדור בשאלה </div> <br/> <div> "אגואיזם" ! </div> <div> לאהוב את עצמנו זה אגואיזם </div> <div> היא עונה בלי לחשוב </div> <div> <br/> </div> <div> כן.. זו תפיסה או חיבור מקולקל ואפילו אמונה מגבילה שיש להרבה הרבה אנשים יקרים </div> <div> את יודעת..? אני מוצאת את עצמי שואלת ואומרת בו זמנית לילדה שמביטה אלי </div> <div> עיקר התורה... בעיני רוחי עומד על המשפט - "ואהבת לרעך כמוך" </div> <div> <br/> </div> <div> <div> ואותו עיקר בתורה .. מזמין אותנו לאהוב את רענו בדיוק כמונו </div> <div> אבל אם לא אוהב את כמוני איך אצליח לאהוב את רעי </div> </div> <div> <div> אם לא אוהב את החלקים שבתוכי איך אהיה מי שאני .. ומי אני בכלל ? </div> <div> אם לא אוהב את כל הדמויות וארפא אותם אז "אשנא" דמויות רבות מחוצה אלי שמשקפים את אלו שאינני אוהבת בתוכי </div> <div> <br/> </div> <div> ונניח שבמילה אהבה יש מיכל גדול של אור... שמאפשר קבלה.. </div> </div> <div> ונניח שבמיכל אור הזה יש גם ריפוי .. כנות .. וגם חמלה... </div> <br/> <div> האם תוכלי לקבל את "כמוך" כפי שאת.. ? </div> <div> האם תהיי מוכנה לקבל את כל "כמוך" בדיוק איך שאת.. ? </div> <div> לקבל בחמלה.. את כל הדמויות שעולות בתוכך.. ? </div> <div> לקבל בחמלה את הילדה הגדולה "החזקה" וגם את הילדה הקטנה.. שמחוברת לנשמתך...? </div> <div> <br/> </div> <div> האם תהיי מוכנה להיות כנה על רגשותייך במלואם? </div> <div> האם תהיי מוכנה לצפות ברגשותייך וגם לקבלם? </div> <br/> <div> ומה אם לא?.... </div> <div> האם תוכלי באמת באמת לקבל את רעך ? ... </div> <br/> <div> הרי כל דבר ש"רעך" יאמר או יעשה.. </div> <div> שלא יתאים "למסגרת נתוני הקבלה" שלך... </div> <div> לא יוכל להיכנס לחלל הבית הפנימי שלך </div> <br/> <p> כי אין שם מספיק מקום.. </p> <br/> <div> או שאותו מקום אפשרי .. מכיל כרגע כאב וחומר נפץ </div> <div> שעלול להתפוצץ ברעמי כעס בכל רגע נתון.... </div> <div> <br/> </div> <div> טוב.. היא אומרת </div> <div> אז איך? <!--StartFragment--> איך אני מחזקת את האהבה אלי ? </div> <div> כי עכשיו אני מבינה שאהבה עצמית זה ממש לא אגואיזם.... </div> <div> זו קבלה.. זו הכלה.. חמלה.. הבנה... לכל חלקיי </div> <div> <br/> </div> <div> והעיניים היפות יפות של הילדה אשה... מתחילות להתמלא בדמעות </div> <br/> <p> אהבה.... זה פשוט.. אני מחייכת אליה :) </p> <br/> <div> <div> תתחילי להמתיק בסוכר ענבים את המילים שיוצאות ממעמקי הנשמה </div> <div> לפרגן לעצמך.. להיות בת הזוג הכי נפלאה של עצמך </div> </div> <div> <div> להקשיב מהלב.. ולקבל את כל הרגשות שעולים בגן נשמתך </div> <div> <br/> </div> <div> ומה עוד ? </div> </div> <div> את חדרי הבית הפנימי היפים שלך.. יש לטהר בעלי מרווה </div> <div> <div> ולחיזוק העוצמה הפנימית להוסיף דבש מלכות מפרחי האהבה </div> <div> <br/> </div> <div> חיוך עלה בקצות שפתיה </div> <div> והעיניים היפות ביקשו דוגמה ברורה </div> </div> <br/> <div> בסדר אני אומרת לה </div> <br/> <div> יותר ברור... דורש תרגול אמון ואמונה </div> <div> חיזוק על בסיס יומי של שריר האהבה </div> <br/> <div> וזה אומר... </div> <div> להזמין את עצמך לפרגן ל"כמוך".. בדיוק כפי שהיית רוצה ש"רעך" יפרגן לך </div> <br/> <div> <div> זה אומר להתחיל לדבר אל עצמך בדיוק כפי שהיית רוצה שרעך ידבר איתך </div> <div> זה אומר... </div> </div> <div> ביותר סבלנות.. בפחות שיפוטיות... בשפה מעצימה.. בחמלה של לבנה... </div> <br/> <div> <div> זה אומר .. </div> <div> להתחיל להביט דרך העיניים של הלב.. </div> </div> <div> ומשם לראות את הטוב שבך ואת הערך שלך </div> <div> בדיוק כפי שהיית רוצה שרעך יראה אותך ! </div> <div> <br/> </div> <div> מכאן זה מתחיל ... עמוק מבפנים ... </div> <div> <div> וזו תחילתה אהבת אמת או מהות האהבה </div> <div> <br/> </div> <div> או .. אהבה עצמית! </div> </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Tue, 17 Oct 2017 04:45:01 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post16 thumbnail https://www.hagit2love.com/post-title2 ...שיחה עם אלוהים בירח של אלול <h3> זה ביני ובינך אלוהים... שומע? ... זה ביני ובינך </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/14212155_10154601967199445_568062581903957176_n.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <span> <span> </span> </span> </p> <div> זה ביני ובינך אלוהים... </div> <div> שומע ? </div> <div> זה ביני ובינך. </div> <div> כך אני לוחשת, בעודי יושבת על הספסל מול הים, ומביטה אל עבר שמיים שעוטפים אותי בשמיכת כוכבים נעימה. </div> <span> <div> <br/> </div> <div> זה ביני ובינך... אני שוב לוחשת. </div> <div> אבל לתוך השיחה כבר נכנסת הדובה הגדולה </div> <div> מביטה... </div> <div> ואולי... סתם מטיילת להנאתה, עם העגלה הקטנה... </div> <div> <br/> </div> <div> זה אשר קורה בליל ירח של אלול </div> <div> מחשבות על החיים...חשבון נפש... </div> <div> וגם קצת בלבול... </div> <div> <br/> </div> <div> בינתיים, כוכב אחד שנפל, צועק לי בדרכו האחרונה... מהר מהר תבקשי בקשה... </div> <div> ובאותה השנייה... לא עלה לי דבר. </div> <div> בחיי שניסיתי... ולמרות שיש איתי שקית מלאה בבקשות, שום דבר לא יצא משם באותו הרגע... </div> <div> <br/> </div> <div> אבל אז הוריד ירח של אלול, נדנדה עשויה שני חבלים ארוכים ומושב, ואמר לי לשבת ולהחזיק חזק חזק. </div> <div> ואני , בלי לשאול יותר מידי שאלות, התיישבתי והחזקתי חזק. </div> <div> כי זה ירח של אלול... </div> <div> וירח של אלול מלא בחסד וברחמים. ונשלח כשליח אור מיוחד, על ידי האלוהים. </div> <div> <br/> </div> <div> והירח החל לנדנד אותי בעדינות של ירח נדנדנה </div> <div> ומידי פעם, גם עצר לצייר על המים, הילה לבנה. </div> <div> <br/> </div> <div> וכשהגענו ללב הים... ראיתי שהרקיע השביעי, זרח במיליוני כוכבים שהבהבו ושלחו סימני דרך למקום בו ישב אלוהים. והמקום הזה היה ממש לידי. </div> <div> אפילו חץ הצפון הצביע בלי בושה, היישר לעברי. </div> <div> <br/> </div> <div> אז כאן אתה שוכן... אני שואלת... בלב ים ? ... </div> <div> ואני חשבתי שבמרומים... במקום מיוחד למעלה של מעלה, ברקיע השביעי, הרבה הרבה מעל לעננים. </div> <div> <br/> </div> <div> ובזה הרגע, הוא עונה לי בקולו הפנימי.... </div> <div> ומרטיט לי בבת אחת את אמות המידה ואת מיתרי הנשמה. </div> <div> <br/> </div> <div> לא בלב ים אני נמצא... גם לא במרומים. </div> <div> לא על הארץ ... וגם לא בין הכוכבים. </div> <div> אלא בנשמתך אני שוכן... </div> <div> ואת צליל פעימות לבך , אני מנגן... </div> <div> <br/> </div> <div> וכשאת כמעט טובעת בסערת הרגשות... אני שם. </div> <div> מושיט לך את ידי גדולה ומציל אותך, ממך. </div> <div> <br/> </div> <div> וכשאת עוטפת את עצמך בחומה של אבני כעס.... אני שם. </div> <div> מנשק באהבה את לבך , ומפרק בעדינות את החומה שסביבך </div> <div> <br/> </div> <div> וכשאת מרגישה אשמה... אני שם. </div> <div> משקה את לבך בסליחה וחופר מחילה היישר אל כוכבי הריפוי והשלווה. </div> <div> <br/> </div> <div> אני כאן, בנשמתך. כל הזמן. </div> <div> אני כאן בלב הים של רגשותייך. אני כאן בשמי רעיונותייך. </div> <div> אני כאן בלהבות רצונותייך. אני כאן בשדה פרחייך ובאדמת יצירותייך. </div> <div> אני כאן בנשמתך. </div> <div> כל הזמן. </div> <div> מנגן את פעימות לבך </div> <div> ומשקה במי אהבה את פרחי גנך. </div> <div> <br/> </div> <div> תודה אלוהים... אני לוחשת </div> <div> תודה על אש התמיד הדולקת בתוכי </div> <div> האש ששומרת על הניצוץ בנשמתי... </div> <div> וסליחה ...סליחה על שאני שוכחת זאת ואתה מזכיר לי כל פעם מחדש. </div> <div> <br/> </div> <div> והלב מתרחב ומתמלא מחדש במתנות של שפע וברכה </div> <div> וירח של אלול ממשיך לנדנד אותי בעדינות ובשלווה </div> <div> ולצייר על המים הילה גדולה של אהבה. </div> </span> <div> </div> <div> </div> <div> <div> </div> </div> <div> </div> <div> <div> <i> <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10154601967199445&amp;set=pb.667904444.-2207520000.1503413166.&amp;type=3&amp;theater#"> <br/> </a> <div> <br/> </div> <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10154601967199445&amp;set=pb.667904444.-2207520000.1503413166.&amp;type=3&amp;theater#"> <!--EndFragment--> </a> </i> </div> </div> <p> </p> </div> Tue, 22 Aug 2017 14:52:54 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/post-title2 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post15 <h3> מילה יש בה כוח.. הד מהדהד בערוצי הנשמה. מילה יש בה כוח לצמצום או עוצמה... </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/mandala-self-heal5.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> <div> מילה.. יש בה כוח.. </div> <div> הד מהדהד בערוצי נשמה </div> <div> מילה יש בה כוח </div> <div> לצמצום.. או עוצמה </div> <div> <br/> </div> <div> יש מילים שבונות חומות של שנאה </div> <div> ומילים שפורצות מחסומים של קנאה </div> <div> יש מילים מרפאות.. נוגעות.. מעירות </div> <div> מאירות מחשכים במצולות הנשמה </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <div> מילה יש בה כוח... </div> <!--EndFragment--> <!--StartFragment--> <div> לצמצום.. להעצמה... </div> </div> <div> <br/> <div> וברגע שהיא עוברת דרך תעלת הלידה </div> <div> <div> <div> היא פורטת על מיתרים ויוצרת מנגינה </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <!--StartFragment--> <div> <div> כשאומרים ... </div> <div> תודה </div> </div> <div> זורעים זרעים של ברכה </div> <div> <div> כשאומרים ... </div> <div> סליחה </div> </div> <div> פותחים שערים של חמלה </div> </div> <!--StartFragment--> <div> <div> כשאומרים ... </div> <div> אני אוהב אותך... זה מהדהד בפעמוני הלב </div> </div> <div> <div> כשאומרים... </div> <div> אני מבין אותך... מקשיבים למנגינת כאב <!--EndFragment--> </div> <div> <br/> </div> <div> כשאומרים... </div> <div> <div> אני מאמין בך... נושפים רוח של תמיכה </div> <div> כשאומרים... </div> <div> אני רואה אותך... מביטים אל פנים הנשמה </div> </div> </div> <div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <div> מילים יש בהם כוח </div> <div> <div> הד מעצים את ליבת הנשמה </div> <div> כוח מצמצם </div> <div> או מאפשר העצמה </div> </div> <div> <br/> </div> <div> <div> אז בפעם הבאה </div> <div> כאשר אנו שולחים לאוויר מילה </div> <div> אילו זרעים מתפזרים על האדמה ? </div> <!--StartFragment--> <div> האם יוצאים הזרעים משק של כאב? </div> <div> האם <!--StartFragment--> שייכת <!--EndFragment--> המילה לשפת הלב ? </div> <div> האם אותה מילה מרפאת פצע כואב </div> <div> או חושפת אותו ויוצרת כאב ? </div> <div> <br/> </div> <div> מילה יש בה כוח </div> <div> לשרוף גשרים בשנאה </div> <div> מילה יש בה כוח </div> <div> לזרוע שמחה </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <div> <br/> </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sun, 23 Jul 2017 16:37:41 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post15 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post14 <h3> מסר למי שנמצא כרגע בדרך חדשה ... במסעמסע שהתחיל מתשוקה בלתי מוסברת...הכל פתוח עכשיו מתמיד וכאשר המגדלור בדרך מחובר למהות הפנימיתיש להמשיך לצעוד בדרך... ולהביע כוונה מדוייקת להמשיך לצעוד ולא לוותר... וגם אם מידי פעם נופלים אפשר לבדוק שביל צדדיכי הדרך מובילה בסוף אל הבית הפנימי </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/e2ca82190e7298ef117832f17342a45a-533x800.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> </p> <div> לפעמים כשמתחילים דרך חדשה </div> <!--StartFragment--> <div> אנו לא יודעים בוודאות מה תהיה התוצאה </div> <div> רק בפנים..פועמת תשוקה בלתי מוסברת </div> <div> שמניעה אותנו קדימה.. הלאה.. אל המרחב </div> <span> <div> <br/> </div> <div> ואז עושים צעד רחב.. </div> <div> וצעד נוסף אמיץ ואולי רואים שדה יותר נרחב </div> <div> <br/> </div> <div> ולפעמים חוזרים שני צעדים אחורה וגם שלושה </div> <div> וזה מרגיש כאילו מקבלים תמרור עצור..או חזור בחזרה </div> <div> <br/> </div> <div> אך אין זה אומר שזה לא טוב או משהו קרה </div> <div> זה רק מסמן לנו אולי טיפ טיפה קצת לחכות </div> <div> לקחת נשימה... </div> <div> להקשיב לקול הלב והנשמה... </div> <div> להקשיב לקצב פעימות תופים של אמא אדמה </div> <div> <br/> </div> <div> ואז בבת אחת הכל נפתח... </div> <div> ואור גדול גדול..נשלח... </div> <div> שפותח כמו סכר את ערוצי הנשמה </div> <div> אל ידע קדום </div> <div> של אבא שמיים ואמא אדמה. </div> <div> <br/> </div> <div> והלב יודע </div> <div> והנפש זוכרת </div> <div> את הדרך... אל מהות הנשמה </div> </span> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sat, 18 Mar 2017 10:48:26 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post14 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post13 אימון רגשי ויצירתי אישי וקבוצתי כמרחב השראה והעצמה - מרחב א.ה.ב.ה <h3> כשפוגשים אדם קשה ונוקשה מבחוץ... צריך לזכור שהוא הכי רך ופגיע מבפנים </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%93%203-500x750.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> "כל החיים הייתי אפס" .. לא שווה .. לא מספיק... </div> <div> הוא אמר לי בעיניים עצובות. </div> <br/> <div> "כל החיים שלי שמעתי - שאני לא מממש את הפוטנציאל שלי " </div> <div> וכאן הפכו עיניו לכועסות..ורושפות אש... </div> <br/> <div> <p> "כך גדלתי... אז מה כבר תוכלי לחדש לי ? </p> <p> אני יודע שאני סקפטי והציניות שלי פורצת ממני החוצה " </p> <br/> <div> ואז הוסיף... "אני מצטער" </div> <div> והשפיל את עיניו. <br/> <br/> </div> <br/> <div> והשריון שעטף אותו הלך והתקשה.. עד שעטה מעטפת קוצים חדים.. </div> <div> וכמעט שירה חיצים נסתרים לכיווני.. <br/> <br/> </div> <br/> <p> ואני ידעתי את זה... </p> <p> ידעתי שבתוך המעטה הנוקשה .. מאחורי החומות והסוגרים.. יש נשמה רכה ופגועה של ילד...והיום הילד כבר בן 40. </p> <br/> <div> <br/> ככה זה , מאחורי האנשים הכי קשים יש נשמה של קיפוד ! </div> <div> חדים בחוץ אבל רכים ופגיעים בפנים. <br/> <br/> </div> <br/> <div> מה הדבר שהכי כואב לך ?... שאלתי את הקיפוד ילד בן ה-40 </div> <div> " שאני לא שייך ... שאני מחוץ.. שאני לא שווה.....שאני לא מספיק טוב... <br/> <br/> אתה באמת לא מספיק טוב ? <br/> אתה באמת לא מספיק שווה ? <br/> אני מנסה ליצור בתוכו ספק <br/> <br/> מביטה עליו ורואה איך הגלגלים שלו נעים.. אפילו מסתובבים לכיוונים אחרים.. וזה טוב! <br/> <br/> </div> <br/> <div> מה אתה מרגיש ? <br/> <br/> </div> <div> " עצב ...עצב גדול. עצב שעוטף אותי כל החיים. " </div> <br/> <div> " אני רוצה לדעת איך זה להרגיש שייך.. אהוב.. אוהב.. </div> <div> אני רוצה לדעת איך להתחבר ופחות להסתתר " <br/> <br/> </div> <br/> <div> ופתאום מתוך הקיפוד בן ה-40 יצא הילד הקטן , הפגוע , החלש, הדחוי </div> <div> ואמר : " תראו אותי ... אני זקוק לאהבה .. אני רוצה לאהוב אבל לא בדיוק יודע איך להביע את זה " </div> <br/> <div> לקיפוד בן ה- 40 החלו לבצבץ דמעות בזוויות העיניים </div> <div> והקוצים שלו נעשו רכים יותר.. ופחות מחודדים ודוקרים. <br/> <br/> </div> <br/> <div> שאלתי אותו האם הוא יכול לראות את הילד שהיה ...להתחבר אליו.. לתת לו יד </div> <div> ואפילו לבקש ממנו סליחה שעזב אותו לכל כך הרבה זמן. </div> <br/> <div> כל כך הרבה זמן לא התייחס ליכולות האמיתיות שלו.. למתנות שלו.. </div> <div> למי שהוא באמת. </div> <div> כל כך הרבה זמן האמין לאין שבתוכו .. לחולשות שלו... לביקורת ששמע מאנשים אחרים עליו.. למה שהוא לא... </div> <br/> <p> ע ד ש ה פ ך ל א פ ס .... ו ל ח ס ר א מ ו נ ה ב ע צ מ ו. </p> <p> "סליחה.. אני מצטער " הוא אמר </p> <p> אבל הפעם לעצמו. הפעם אמר זאת לילד הקטן שבתוכו. </p> <p> ושוב דמעה ירדה </p> <br/> <div> והקיפוד בן ה 40 כבר לא היה קיפוד </div> <div> באותו רגע הוא היה י ל ד . </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sun, 29 Jan 2017 18:27:28 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post13 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post12 <h3> בעיניים עצובות ... יושבת מולי אשה מבוגרת וכאב גדול זועק מתוכה.. כאב של ילדה קטנה </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%97%D7%9E%D7%9C%D7%944-232x175.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> <br/> </p> <br/> <div> בעיניים עצובות ...דומעות... יושבת מולי אשה מבוגרת </div> <div> כאב גדול זועק מתוכה </div> <div> וכאשר היא מדברת .. קול הילדה הקטנה נשמע מתוכה </div> <div> ילדה שזקוקה לאהבה </div> <div> ילדה שמרגישה דחויה על ידי אמא </div> <div> ילדה שמרגישה מקופחת </div> <br/> <div> <p> והיא בעשור השישי לחייה, עובדת ומצליחה בעבודתה </p> <br/> <div> אבל החור השחור הזה </div> <div> החלל הריק שבתוכה, הוא זה שמדבר מגרונה של ילדה בת 5.. בת 10..בת 15 </div> <br/> <div> כאב גדול שעם הזמן הפך לכעס גדול </div> <div> לחוסר יכולת לסלוח </div> <div> להתפרצויות זעם בלתי נשלטות </div> <div> ומה היא רוצה בסה"כ ?..... אהבה </div> <br/> <div> והכעס הזה שוקל טון ואולי שניים </div> <div> משקל כבד בתוך הלב שהופך לחבית חומר נפץ. </div> <br/> <p> וכל פעם שהכאב עולה... מתפרץ הכעס על אמא </p> <p> ומה יכול לרפא את הכאב האיום שבתוכה? </p> <p> הבנה שהדרך בה היא רואה את העולם והדרך בה אחרים רואים את העולם, היא לא תמיד אותה דרך. </p> <br/> <div> חמלה על עצמה, על הכאב הפרטי שלה, על זה שכרגע קשה לה להגיע לאמא , ולאמא קשה להגיע אליה. </div> <div> חמלה על חוסר התקשורת </div> <div> חמלה על זה שאמא לא מוצאת את הדרך אליה והיא לא מוצאת את הדרך אל אמא. </div> <br/> <div> ואהבה... אהבה מרפאה ללבה השותת. </div> <div> אהבה שממיסה את הברזל הקשה והחזק ביותר. </div> <div> אהבה אל עצמה ... אל מי שהיא ..אל מה שהיא </div> <br/> <p> וסליחה... סליחה לעצמה... סליחה על כל השנים האלו בהם כעסה.. בהם בזבזה את זמנה במחשבות ופרשנויות .. בכאב... </p> <br/> <div> ופתאום הלב נפתח </div> <div> כמו פרח שפגש קרן שמש </div> <div> כמו פרפר שפרש את כנפיו ויצא לחופשי </div> <div> כמו ילד שמקבל חיבוק מלא אהבה </div> <div> ויש חיוך </div> <div> ואחריו בכי מעומק הנשמה </div> <div> אבל בכי של אהבה ..של הבנה...של חמלה... של תקווה..של פתיחות הלב... </div> <div> של סליחה משחררת... </div> <div> והדרך עוד ארוכה..וזוהי רק ההתחלה </div> <div> הדרך אל הוויה של אהבה ללא גבולות.. אל קבלה עצמית.. אל שלום פנימי.. אל הגדלת גוף האהבה והקטנת גוף הכאב </div> <br/> <p> אל עצמה.. </p> <p> סליחה. </p> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sat, 28 Jan 2017 19:45:54 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post12 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post11 <h3> ?האם יתכן שאפשר לכעוס כל כך על ההורים שלנו </h3> <div data-rss-type="text"> <p> <b> ? האם אפשר לשנוא כל כך את מי שהביא אותנו לעולם </b> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%90%D7%A92-500x750.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> היא כל כך כעסה על הוריה </div> <span> <div> ונראה כאילו אש פרצה מתוך לבה כאשר דיברה עליהם... </div> </span> <br/> <div> איך אפשר לכעוס כל כך על ההורים שלנו? </div> <div> האם אפשר לשנוא כל כך את מי שהוליד אותנו והביא אותנו לעולם ? </div> <span> <div> אבל ככה זה... </div> <span> <div> דווקא האנשים הכי יקרים לנו נוגעים לנו במיתרי הרגש ובמרתפי הכאב... </div> </span> </span> <br/> <div> <br/> <div> ובין להבות האש הצורבות </div> <span> <div> רואה אני, שק בלוי וישן </div> </span> <div> שק של כאב ... </div> <div> וילדה... </div> <span> <div> ילדה קטנה ועצובה שיושבת לידו </div> </span> <br/> <div> אני רואה אותך... אני אומרת לה </div> <span> <div> אני באמת באמת רואה אותך... </div> </span> <br/> <p> בואי.. צאי משם.. </p> <p> והיא מרימה את עיניה לכיווני... מסתכלת אלי.. </p> <br/> <div> ואז אוספת את השק הבלוי ומניחה אותו על כתפיה השבריריות בעצלתיים... </div> <span> <div> ופוסעת בחוסר חשק לעברי </div> </span> <br/> <p> וכאילו אומרת... </p> <br/> <div> מה את רוצה ממני ? </div> <div> הרי ניסיתי כבר הכל </div> <span> <div> אני עדיין כועסת ודבר לא ישנה את זה .. אף פעם. וזהו.. ודייי </div> </span> <br/> <div> ואני כל כך מבינה אותה ... </div> <div> ויודעת שהכאב הצורב, מדבר מלבה </div> <div> ומשם יוצאים דרקוני הכעס ולהבות השנאה.. ושורפים </div> <span> <div> וצורבים גם את לבה </div> </span> <br/> <div> וכשהכאב מדבר.. </div> <div> הכעס דומה לשמיכה שחורה שחונקת את הנשמה </div> <span> <div> שמיכה אטומה שמסתירה את האור שבלב. </div> </span> <br/> <div> ואני כל כך מבינה אותה.. </div> <span> <div> ויודעת שרק מילים מתוקות ועטופות ברכות יצליחו לפורר את שמיכת האטימות השחורה. </div> </span> <br/> <div> וביום חורף גשום וקר.. </div> <div> אני מזמינה אותה למרק מנחם וחם... </div> <div> עם המון ירקות שורש שמזכירים לה את מהותה ונוגעים בשורש נשמתה </div> <br/> <div> מזמינה אותה למרק חם עם תבלינים של חמלה </div> <span> <div> והמוני גריסים של חום ואהבה. </div> </span> <br/> <p> מרק שמעלה אדים וניחוח של בית ... </p> <p> ניחוח של קבלה... </p> <br/> <div> ובהתחלה... </div> <div> אני נותנת לה לאכול בשקט </div> <div> לא מדברת.. רק מקשיבה </div> <div> מקשיבה לה.. לכעסה ואחר כך לכאבה </div> <div> ומחבקת אותה כשהיא צריכה </div> <div> מקבלת אותה בחום וגם באהבה </div> <div> וכך יוצא שפעם אחרי פעם .. שוב ושוב.. </div> <span> <div> היא מגיעה לאכול מרק שורש מתובל בחמלה </div> </span> <br/> <div> עד שהשמיכה השחורה והאטומה מתחילה להתפורר </div> <div> והאור בלבה נגלה לה... </div> <span> <div> מחדש.... </div> </span> <br/> <div> והיום.. </div> <div> אחרי שהגיעה אלי לא מעט פעמים.. </div> <div> סיפרה לי שהכעס אצלה בלב התחלף לסליחה </div> <div> שהאש הצורבת הפכה למדורה של חמלה </div> <div> והכי חשוב זה שהיא משחררת את השק הבלוי </div> <div> ואפילו זרקה אותו לתוך המדורה </div> <div> היא לא צריכה אותו יותר </div> <div> כי יש לה בתוך הלב </div> <div> יותר אהבה. </div> <div> וחמלה </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sat, 28 Jan 2017 19:29:54 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post11 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post10 <h3> ..בעצם כל חייה היא מחכה ומחכה.. עד ש... </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA5-564x594.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> </p> <div> <b> היא יושבת בתחנת הרכבת ההומה אדם </b> </div> <div> <b> רכבת אחת עוברת.. </b> <b> </b> </div> <b> <div> <b> <div> <b> והיא </b> <b> .. </b> </div> </b> </div> <b> <div> <b> יושבת , ומחכה. </b> </div> </b> </b> <b> <div> <br/> </div> <b> <div> <b> <div> <b> עוד רכבת עוברת.. והיא עדיין יושבת ..מחכה </b> </div> </b> </div> </b> </b> <div> <div> <b> <br/> </b> </div> <b> <div> <b> רכבת נוספת לכיוון ההפוך עוצרת.. ושוב ממשיכה בדרכה... דוהרת. </b> </div> </b> </div> <b> <div> <b> והמון אדם נכנס, יוצא, עובר, יושב, קם, הולך, רץ... </b> </div> </b> <div> <div> <b> תנועה בלתי פוסקת. </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> <b> <div> <b> והיא יושבת.. </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <div> <b> <div> <b> ומחכה. </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <div> <b> <div> <b> בעצם, כל חייה היא מחכה </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <b> היא מחכה לגבר של חייה </b> </div> </b> <b> <div> <b> מחכה ש"המצב" יאפשר לחיים שלה להיות טובים יותר </b> </div> </b> <b> <div> <b> שיהיה לה יותר כסף ואז תוכל לעשות מה שהיא רוצה לעשות </b> </div> </b> <b> <div> <b> היא מחכה שהוא יזמין אותה </b> </div> </b> <b> <div> <b> מחכה שהוא יבין אותה </b> </div> </b> <b> <div> <b> מחכה שהעבודה הכי נכונה תגיע אליה </b> </div> </b> <b> <div> <b> היא מחכה לחיות את חייה </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <div> <b> <div> <b> אבל בלי להרגיש...היא מותרת עליהם. </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <div> <b> <div> <b> היא מותרת על חייה ... </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <div> <b> <div> <b> ועדיין מחכה ... </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <b> ובינתיים, מחוגי הזמן מסתובבים סביבה, חובקים וכובלים אותה </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <b> נארגים סביבה כמו גולם. </b> <b> </b> </div> </b> <div> <br/> </div> <b> <div> <b> ואם לא תתעורר עכשיו ותעלה על רכבת חייה </b> </div> </b> <b> <div> <div> <b> <div> <b> הגולם הזה לא יפתח לעולם. </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <b> הפרפר היפה בתוכו ימות </b> </div> </b> <b> <div> <b> <div> <b> וירקב... </b> </div> </b> </div> <b> <div> <br/> </div> </b> </b> <div> <br/> <div> והנה ... </div> <div> רכבת חדשה עוצרת בתחנה.. </div> <div> ובשבריר קטן של אומץ </div> <div> היא בוחרת לעלות עליה ... </div> <div> היא לא יודעת עדיין לאן .. ושוב עולים בתוכה חשש ופחד </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אבל ... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> הנה מול עיניה.. על השלט.. מופיע הכתוב: <b> התחנה הבאה - בית האהבה. </b> </div> <br/> <div> דמעות התרגשות יורדות על לחייה </div> <div> כי היא סוף סוף מבינה שהיא עלתה על הרכבת... </div> <div> שהיא במסע אל עצמה... </div> <div> <b> במסע ההקשבה לקול פעימות ליבה. </b> </div> <div> <b> במסע של אהבה אל עצמה. </b> </div> <div> <br/> </div> <br/> <!--EndFragment--> <div> <br/> </div> </div> <p> </p> </div> Mon, 09 Jan 2017 12:34:43 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post10 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post9 <h3> וגם.. כשלקופידון קצת נמאס והוא נכנס לתמונה ... </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/10154704078639445-720x404.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> <br/> </div> <br/> <div> לא יודע אם זה יעבוד... הוא אומר </div> <div> <div> ממש חבל על הזמן ! ... </div> <div> <div> הרי כל מה שאני אגיד כאן.. יהיה נגדי! ...... הוא זורק משפט לאוויר. </div> <div> <br/> </div> </div> </div> <br/> <div> <br/> <div> אתה רואה ? </div> <div> עוד לא התחלנו את הפגישה ואתה כבר הורס. </div> <div> <div> היא עוקצת... </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <p> שוב את עוקצת ? </p> <p> שוב אתה הורס ? </p> <br/> <div> את... אתה... </div> <div> <div> את...אתהה...אתתתת....אתתתתתהה... </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <p> וברקע, יושב לו קופידון... מציץ לו בשקט ממדף הספרים שמולם... </p> <br/> <div> יושב ומקשיב עד שממש ממש נמאס לו מכל הטחות השנאה... </div> <div> <div> מעקיצת הדבור ועקיצות הדבורה. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> וכל מה שהוא שומע, זה דווקא קולות של כאב. </div> <div> <div> כאלה שיוצאים מתוך החדרים העמוקים של הלב. </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <div> <div> כאב שפורץ ממעמקי בטן האדמה </div> <div> כזה שמסתתר מאחורי ההאשמה. </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <div> ואז... </div> <div> בשובבות קופידונית ממזרית למדי, הוא יורה שני חיצים זעירים לעברם. </div> </div> <br/> <div> <div> ולפני שיבינו מה פה קרה, הוא משתמש בטריק ידוע שיש רק לקופידונים </div> <div> ומקרין את דמותם על מסך שנראה יותר כמו מראה.... </div> <div> <br/> </div> </div> <div> ושם הם רואים את עצמם מתווכחים... </div> <div> <div> ובעיקר מטיחים אחד על שני , כדורי רעל גדולים. </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <div> ובלי לשים לב, כדורי הרעל מרעילים גם את נשמתם, את ביתם הפנימי בתוכם. </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <p> וכשסרט חייהם מוקרן למולם ... </p> <p> <br/> </p> <br/> <div> <div> הם רואים... איך גזע עץ האהבה שלהם אט אט מתכווץ ..ואיך איך לב האהבה שבגזע גם הוא.. מצטמק... </div> <div> והעץ היפה שלהם.. הופך לעץ ללא עלים ואחר כך עם ענפים יבשים... יבש.. מתכופף... </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <div> עץ ששכחו להשקותו במים הרבה מאד זמן, עד שהפרחים נבלו... ופירות העץ התייבשו ... ואף אחד כבר לא אוהב לשבת מתחת לענפיו </div> <div> <br/> </div> </div> <div> <div> רק השורש נמצא עדיין באדמה. ממתין... </div> <div> <br/> </div> <div> ושקט גדול שרר שם... רק לחישת הרוח נשמעה... </div> </div> <br/> <p> וכך קרה, שאחרי הרבה מאד זמן... הם הצליחו להקשיב לרגשות שעלו בתוכם. </p> <p> הצליחו להקשיב לקול הפנימי שלהם וגם לקולו הפנימי של זה שלצידם. </p> <p> <br/> </p> <br/> <div> שניהם הרכינו את הראש... </div> <div> ועצב גדול עלה ממעמקים </div> <div> וגם אכזבה.... </div> <div> <div> וגעגוע ... געגוע ישן למה שהיה. </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <div> געגוע לשיחה כנה, למגע נעים ואוהב... געגוע לחיבוק מהנשמה , למילה טובה מהלב. </div> <div> ואל אותו הגעגוע מצליחה לחלחל אפילו גם טיפה של חמלה... </div> <br/> <div> והדמעות החלו זולגות... </div> <div> <div> ולשטוף מילים קשות... </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <p> ולרדת למטה לאדמה ולהיספג בה... ולהשקות את אותו שורש יבש ומצומק... </p> <p> עוד.. עוד... הוא לוחש ממעמקי האדמה. </p> <p> אני זקוק לעוד מים </p> <p> אני זקוק למי אהבה </p> <p> <br/> </p> <br/> <div> וכשהשורש של העץ התעורר אט אט לחיים... החלה היד שלו לזחול לעבר ידה שלה... לגעת בעדינות ... וכאילו לגשש את דרכה. </div> <div> וידה שלה החזירה בעדינות מגע.. נוגעת ... וכאילו אומרת.. גם אני מוכנה. </div> <br/> <p> וברגע הזה... באותה השנייה... </p> <br/> <div> החלו לרדת גשמי ברכה . </div> <div> גשם של מי אהבה החל להשקות את העץ היבש . </div> <div> ריח אדמה רטובה באוויר... וקרן שמש מנצנצת מתחילה להאיר. </div> <br/> <div> ורצון ... רצון להכיר מחדש. </div> <div> לתת הזדמנות נוספת לאותו המקדש. </div> <br/> <div> לנסות להתאהב שוב.. במי שהיא כל כך אהבה... </div> <div> <div> לנסות להתאהב מחדש באשה שבה היה מאוהב. </div> <div> <br/> </div> </div> <br/> <div> <div> והמסך נסגר...והסרט נגמר </div> <div> <br/> </div> </div> <div> אבל... היד שלו עדיין אחזה בידה שלה </div> <div> <div> העיניים הדומעות הביטו האחד על השנייה... </div> <div> ובתוכם הם ידעו שיש להם הרבה עבודה... והדרך עוד ארוכה. </div> </div> <div> <div> אבל שורש עץ האהבה שלהם עדיין חי.. וזקוק להמון סבלנות ואהבה... </div> <div> וגם לתשומת לב מיוחדת של גנן וגננה :) </div> </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 09 Jan 2017 12:17:14 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post9 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post8 <div data-rss-type="text"> <p> </p> <div> <b> בקצה הרחוב בטבריה של פעם, ישנו בית בנוי אבן בזלת וליד אותו הבית של פעם.. מצאתי עץ שזיפים שסיפר לי סיפור אהבה </b> </div> <!--StartFragment--> <p> </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/10153754195119445-500x647.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> סיפור אהבה בטעם שזיפים </p> <br/> <div> <br/> </div> <div> בקצה הרחוב, בטבריה של פעם, ישנו בית בנוי אבן בזלת שחורה, עם חלונות מאורכים ומרפסת מפויחת וחלודה. </div> <br/> <div> ליד הבית עומד לו עץ . עץ שנתן פעם פרי, אבל היום הוא יבש ומתבייש. </div> <span> <div> אותו עץ, עומד לו בצד. פורס ענפים יבשים לצדדים, כאילו מתחנן, היי..תראו אותי , אני עדיין כאן .... אולי הזדקנתי.. וגם התקלפתי, אבל, פעם הייתי עץ שזיף מלא בפרי עסיסי ורענן. </div> </span> <br/> <p> אני עומדת שם, מולו, ובאפי עולה ריח מאפה ... או שלא... אולי... </p> <p> צמוד לבית בקצה הרחוב של טבריה של פעם, יש מבנה נוסף, חלקו מתחת לאדמה וחלקו מעל. </p> <p> אני מציצה פנימה ורואה בפנים מדרגות פח חלודות וצרות מובילות לגלריה מעל. </p> <br/> <div> לוקחת נשימה עמוקה ועולה בזהירות, צעד אחרי צעד, במדרגות הפח החלודות. </div> <span> <div> חלון צר וארוך מקבל את פני. חלון שצופה היישר למרפסת זיזית עם מעקה מפורזל וחלוד של הבית ממול. </div> </span> <br/> <p> אמא שלי מספרת שבבית הזה גרה פעם אשה שהייתה יוצאת כל יום, בשעות הערב, עירומה כביום היוולדה אל אותה מרפסת, ושרה בקולי קולות. </p> <p> ככה סתם יוצאת עירומה אל המרפסת.. ושרה? אני שואלת את אימי. </p> <p> כן. קראו לה פורטונה המקומטת והמג'נונה. </p> <br/> <div> מקומטת, כי היא הייתה אולי בת 100 וכל הגוף שלה היה מקומט. </div> <span> <div> ומג'נונה, בגלל שהיא הייתה מפחידה את כל הילדים בשכונה... </div> </span> <br/> <p> וכך כל יום, בשעות הערביים, אחרי טבילה צוננת בכנרת , בקצה הרחוב של טבריה של פעם, מתחת לאותה מרפסת, הייתה מתגודדת לה חבורה של ילדים, וקוראת בשמה... "פורטונה.. פורטונה ...פורטונה המג'נונה" </p> <br/> <div> סבתא שלי הייתה מסתכלת עליהם מהגלריה דרך החלון הצר וצועקת.. לכו הביתה ילדים. </div> <span> <div> לכו לאכול ארוחת ערב... לכו לישון. די, תעזבו את פורטונה במנוחה. </div> </span> <br/> <p> אבל הילדים לא הלכו עד שסבתא שלי הייתה נותנת להם כיכר לחם טעים חם או לחמניה שכרגע יצאה מהתנור. </p> <p> ואולי הילדים היו עומדים ערב ערב מתחת למרפסת בגלל הלחם החם ולא בגלל פורטונה... </p> <p> וכך באמצע דצמבר של טבריה, אני מוצאת את עצמי עומדת באותה גלריה שהייתה בעצם המאפייה של השכונה. המאפייה של סבתא שלי. המאפייה שאליה היו מביאות השכנות את הבצק שלהן ואופות להן לחם ועוגות. </p> <br/> <div> בצד, אני רואה מבנה פח חלוד, שפעם היה תנור אפייה לתפארת, וריח של לחם חם וטרי שוב עולה באפי .. מביטה על מדרגות הגלריה ורואה איך למעלה מסודרים להם בשורות, ככרות לחם והמון המון עוגות. </div> <span> <div> עוגות שזיפים עסיסיות. </div> </span> <br/> <p> ונזכרת בסיפור יפה במיוחד שהייתה מספרת לי סבתא. </p> <p> היא הייתה מושיבה אותי על ידה ואומרת לי: אח יא בינתי , יא חביבתי... </p> <br/> <div> פעם הרחוב הזה היה נראה אחרת. </div> <span> <div> פעם היה שלום בין כולם.. בין היהודים ובין הערבים. </div> </span> <br/> <p> אל הבית הזה הגענו מצפת על חמור אפור. שומעת? אפור ולא לבן. שבוע ימים לקח לנו לרדת מצפת. </p> <p> סבא אהב את הכנרת וכשהתחתן עם סבתא שלי הודיע לה שהם יגורו בטבריה.. כי שם למטה בטבריה, תהיה לו יותר עבודה. וסבתא, מה היה לה לאמר?.. </p> <p> אז, שמו את כל "הפקלאות" על החמור, וירדו לאט לאט מצפת לטבריה של פעם. </p> <p> וכשהגיעו לטבריה, מצאו את הבית הזה, בית בנוי אבן בזלת שעמד בקצה הרחוב, עם מרפסת, מרתף וגלריה, חצר לא גדולה במיוחד, ועץ שזיפים, עסיסי ומיוחד. </p> <p> מה אני אגיד לך יא בינתי... זה היה הבית הכי טוב שסבא שלך יכול היה לרכוש בכסף שלו. </p> <p> ברחוב הזה גרו משפחות של יהודים וגם משפחות של ערבים והיה שלום ואהבה אמיתית בין כולם. </p> <p> והייתה לי חברה טובה טובה שקראו לה סלימה...סלימה חובייזי... מספרת סבתא. </p> <br/> <div> סלימה לימדה אותי לדבר ערבית, ואני, לימדתי אותה לדבר עברית. </div> <div> סלימה לימדה אותי לבשל 'כוסה מחשי' ו'פיתה בסיל' ו'סלטה מטבוחה' </div> <span> <div> ולקטוף את העשבים הכי מיוחדים בשדה כמו 'חובזה' ו'עקוב' ולעשות איתם מטעמים משובחים במיוחד. ואני לימדתי אותה להכין עוגות. </div> </span> <br/> <p> את רעבה יא בינתי? שואלת... ואני אומרת, לא, לא, סבתא , עוד מעט , ספרי לי עוד מהסיפורים שלך. </p> <p> אז, אני אספר לך על עץ השזיפים שגדל ממש בכניסה לבית . אמרה. </p> <br/> <div> עץ השזיפים הזה גדל בעצם בין שני הבתים, שלנו ושל סלימה. </div> <div> חצי בחצר של זו, וחצי בחצר של זו . </div> <span> <div> ואת העץ הקסום והמיוחד הזה חלקנו ביחד. </div> </span> <br/> <div> היו לו שזיפים עסיסיים במיוחד, השזיפים הטעימים והסגולים ביותר שאת יכולה לדמיין. </div> <span> <div> כל קיץ, כשהבשילו השזיפים, היינו נפגשות בחצר יחפות. בוחרות את השזיפים העסיסים ביותר וביחד היינו מכינות עוגת שזיפים. </div> </span> <br/> <p> וכך היה כל ערב. </p> <p> ערב ערב, בדיוק באותה השעה, היה מתפשט ריח מתקתק של עוגת שזיפים ברחבי השכונה. </p> <p> ומכיוון שכל השכנים הכירו את החברות המיוחדת שהייתה בין סבתא שלי רבקה, לסלימה חובייזי, הם היו קוראים לעוגות שלהן , עוגות האהבה של רבקה וסלימה. </p> <p> כל ערב כאשר ריח העוגות היה מתפשט לו ברחוב, הייתה תחושה מיוחדת .. תחושה של אהבה באוויר. </p> <p> אנשים היו יוצאים החוצה ומברכים אחד את השני בשלום. </p> <br/> <div> אהלן משה.. </div> <div> מה שלומך יא סידי? </div> <div> מה שלומך יעקב הסנדלר? </div> <div> ערב טוב יא אחמד... </div> <div> צריכה עזרה במשהו שרה? </div> <span> <div> תודה פטימה. </div> </span> <br/> <p> ולפעמים בכלל לא היה צריך לדבר ...רק לצאת לרחוב או לפתוח את החלון ולהריח את ריח עוגת של שזיפים באוויר. </p> <br/> <div> וחיוך של אהבה.. היה מתפשט על הפנים </div> <div> וחיוך של שלום.. נמרח על הלחיים </div> <span> <div> וחיוך של סתם.. היה מדביק את כולם בשמחה. </div> </span> <br/> <p> קול צלצולו של הטלפון הסלולרי שלי נשמע ברקע .. </p> <p> לקח לי שנייה להבין שאני עדיין עומדת באותה גלריה, מול מה שהיה פעם תנור האפייה הגדול של סבתא. </p> <p> תחושת געגוע לסבתא צרב את נשמתי. </p> <p> אבל גם שמחה. </p> <p> שמחה, שאני עדיין יכולה לדמיין את קולה באוזני.. לשמוע את סיפוריה ולהריח את ריח עוגת השזיפים שהייתה מכינה ביחד עם סלימה ... </p> <p> ובלב נמרח לי...חיוך של אהבה בצבע סגול. .. </p> <p> אולי זה מה שאנחנו צריכים עכשיו בעולם..המון המון עוגות של שזיפים ואהבה!! </p> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 09 Jan 2017 08:53:47 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post8 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post7 <h3> ככה סתם ... בלי אגו או רצון להשאיר חותם </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/12111945_782192171912773_4562098631045607754_n.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> <b> פשטות ....ככה סתם </b> <br/> </p> <p> <span> </span> </p> <div> <b> בלי אגו או רצון להשאיר חותם </b> </div> <br/> <div> <p> <b> רק להיות </b> </p> <br/> <div> <b> לעוף באוויר כמו ציפור </b> </div> <div> <b> להביט קדימה, ופחות לאחור </b> </div> <span> <div> <b> לשחרר משקל, להיות יותר קל </b> </div> </span> <br/> <p> <b> ולהתבונן... </b> </p> <br/> <div> <b> איך אט אט .. </b> </div> <span> <div> <b> הופך הכל לקטן.. </b> </div> </span> <br/> <div> <b> וככל שאנחנו מרשים להשיל עוד אבן או לבנה </b> </div> <span> <div> <b> כך חומת האגו והפחד הופכת ליותר קטנה </b> </div> </span> <br/> <div> <b> ואנחנו הופכים לאחד </b> </div> <div> <b> עם הטבע כולו </b> </div> <div> <b> עם הירח ועם חמה </b> </div> <span> <div> <b> עם עץ אלון ועם עלה התאנה </b> </div> </span> <br/> <p> <b> ואין הגנה </b> </p> <br/> <div> <b> יש שלוות נפש </b> </div> <div> <b> יש שפע של הודיה </b> </div> <span> <div> <b> והרבה ..הרבה אהבה. </b> </div> </span> <br/> <div> <b> הכל אפשרי..לוחש באוזנינו אלוהים </b> </div> <span> <div> <b> היו שמש עלי אדמות...היו ברוכים </b> </div> </span> <br/> <div> <b> הקסם הוא בלבכם </b> </div> <span> <div> <b> היו אתם מי שאתם </b> </div> </span> <br/> <div> <b> הרגישו את עוצמתו של הטבע </b> </div> <span> <div> <b> אתם השפע...מלאו את ליבכם באהבה </b> </div> </span> <br/> <p> <b> בלי תחפושת ..בלי חומה </b> </p> <p> <b> היו אבא שמים ואמא אדמה. </b> </p> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 09 Jan 2017 08:53:46 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post7 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post6 <h3> אפשר כך ואפשר גם אחרת ... חופש אמיתי נמצא בנשמתנו.. למשמרת </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/10154993079979445-960x626.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> </p> <div> <b> אנחנו יכולים ללכת למתקשרים </b> </div> <div> <b> שיתנו לנו תשובות כמו מה לעשות... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ואולי לחשוב שאנחנו עדיין לא מספיק יודעים </b> </div> <div> <b> וללכת ללמוד עוד ועוד ועוד ... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אנחנו יכולים להתנתק.... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אנחנו יכולים לנתק ... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אנחנו יכולים להתכחש... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ועוד ועוד לקשקש ... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אנחנו יכולים להשליך את הכעס על אחרים </b> </div> <div> <b> בכדי להרגיש יותר בסדר.. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> או להתלונן שהחיים עוברים </b> </div> <div> <b> ולהרגיש ממש לא בסדר.. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ואז ללכת שוב למתקשרים שיאמרו לנו מה לעשות </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ולחשוב שמשהו בחיינו ישתנה ולחכות לחכות לחכות .... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> נכון אפשר כך ... </b> </div> <div> <b> אך אפשר גם אחרת ... ! </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> כי התשובות הנכונות נמצאות בנשמתנו.. למשמרת. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> האוצר הכי יקר נמצא בתוכינו פנימה </b> </div> <div> <b> וזרעי האור מחכים לאהבה כמו של אבא ואמא </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> אז אם אנחנו מאמינים </b> </div> <div> <b> שהשפע.. התשובות.. הערך.. השינוי המיוחל.. בחוץ נמצאים </b> </div> <div> <b> נמשיך לשהות בכלא של עצמנו... לעולמי עולמים </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> כלואים בכלא של ה"בלתי אפשרי" </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> כלואים ב"לא יכולים" "בלא ייודע" ו"מי בכלל הוא אני"... </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> מה עוצר אותנו מלהאמין לקול הפנימי?......... פ ח ד </b> </div> <div> <b> והסכנה הכי אמיתית היא להכנע לפחד </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> טבעי לפחד.. וזה מזמין אותנו לתרגל בתוכינו קבלה </b> </div> <div> <b> כי פחד שאנחנו לא נותנים לו ביטוי הופך להיות חרדה </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> החופש האמיתי מתחיל מבפנים... בלב הנשמה </b> </div> <div> <b> ומתוך הקשבה פנימית... </b> </div> <div> <b> נובטים זרעי האור .. צומחים למרחב של שלווה </b> </div> <p> </p> </div> Mon, 09 Jan 2017 08:53:44 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post6 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post4 <h3> ...לשחרר את אבני התלונה והכעס הכבדות מהשק </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/4b3db60218684949ab9487c69b0aaafe-500x371.dm.edit_o5mIIP.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <div> <br/> </div> <div> <b> שנים היא סוחבת על גבה שק אבנים.. </b> </div> <div> <b> ואחרי שנים ארוכות, צעדיה נעשו.. כבדים. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ובלי להרגיש .. </b> </div> <div> <b> היא הולכת עם השק לכל מקום. </b> </div> <div> <b> ולא פעם , מגיעה עד לסף תהום. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ושק האבנים רק גדל וגדל </b> </div> <div> <b> כל פעם מתווספת אליו עוד אבן ברזל </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> וכאשר עיניה רושפות גיצי כעס וכאב </b> </div> <div> <b> גם השק בוער ולוחש להבות של אש </b> </div> <div> <b> על ההיא שהכאיבה ודקרה בחזה </b> </div> <div> <b> על פצע בבטן שלא התרפא </b> </div> <div> <b> על ההוא שהזניח ולא התייחס </b> </div> <div> <b> על ההם שלקחו ויודעים רק לבקש. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> והיא סוחבת ... מושכת את החבל </b> </div> <div> <b> וגוררת אחריה את שק האבנים הכבד. </b> </div> <div> <b> והידיים כבר פצועות והלב מדמם... </b> </div> <div> <b> מדמם ופועם מדמם ופועם... </b> </div> <div> <b> מדמם ופועה מדמם ופועה... </b> </div> <div> <b> מנגן מנגינה עצובה... </b> </div> <div> <b> איטית </b> </div> <div> <b> עד שמפסיק ! </b> </div> <div> <b> מפסיק את פעימות ליבו </b> </div> <div> <b> מפסיק לנגן את </b> </div> <div> <b> מנגינתו </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <div> <b> ורק מתוך סוף הדרך והקצה של השביל... </b> </div> <b> <div> <b> ברגע של קריסה וקושי להכיל </b> </div> </b> </div> <div> <div> <b> מופיעה מלאכית קורנת אור...ושאלת אותה עד מתי? </b> </div> <div> <div> <b> <div> <b> כי במסע החיים יש עוד שביל ועוד שביל </b> </div> </b> </div> <b> <div> <b> <div> <b> עד מתי תבחרי בשביל הסבל ? ראי .. הנך כרגע בצומת T וזו הזדמנות לעשות שינוי מהותי </b> </div> </b> </div> <div> <b> <div> <b> הזדמנות לבחור בשביל האומץ... לשחרר את אבני הכעס </b> </div> </b> </div> </b> <b> <div> <b> <b> <div> <b> ולהתחבר לקלילות שבחופש... </b> </div> </b> </b> </div> </b> <div> <b> <br/> </b> </div> <!--EndFragment--> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> </div> <div> ואותה מלאכית קורנת אור </div> <div> <b> מתחילה לנגן צלילים אלוהיים של כינור </b> </div> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> קול ניגונה מרטיט את נימי הנשמה </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ומתיר את החבל, שקשור לשק של נפשה </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> עד שאבני המשא הכבדות בהאשמה ובכעס, </b> </div> <div> <b> בטינה, בשנאה , באין אהבה ואין יחס... </b> </div> <div> <b> מתחילות להתנועע קלות, נושמות אויר...זזות.. </b> </div> <div> <b> משתחררות אט אט מן השק. </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> ופעימות הלב משמיעות קול רפרוף ומשק </b> </div> <div> <b> משק של כנפיים </b> </div> <div> <b> של פרפרי השמיים </b> </div> <div> <br/> </div> <div> <b> פעימות לב של פרפר </b> </div> <div> <b> חופשי קליל </b> </div> <div> <b> ומאושר </b> </div> <div> <br/> </div> <div> ------------------------------------------------------------------------------------------ </div> <div> להשליך את הכעס ולצאת לחופשי </div> <div> זו בחירה של הלב, של הגוף הרגשי.... </div> <div> חשוב להרגיש כעס וכאב , חשוב עוד יותר לשחררם לחופשי </div> <div> לשחרר את מה שמרעיל מבחירה ולבחור במהות של אהבה </div> <div> </div> <div> <div> </div> </div> <div> </div> <div> <div> <a href="https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10154392816044445&amp;set=pb.667904444.-2207520000.1483706588.&amp;type=3&amp;theater#"> <i> </i> </a> </div> </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Fri, 06 Jan 2017 13:40:50 GMT https://www.hagit2love.com/my-post4 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post5 ושם בתוך הגולם היה שקט.. דממה... בתוך הגולם לא נשמעו קולות של ציפייה. שקט... שקט שאיפשר הקשבה... ומתוך השקט שמעה פתאום קול שעלה מתוכה והקול שאל... מי את ילדה ? היזכרי בקול הרצון הפנימי שלך... היזכרי מי הנשמה שאת מה הייחוד שלך ומה באת לעשות כאן .... היזכרי, מי את ילדה... <h3> לשחרר ציפייה.. ולהיזכר במי שאנחנו מחדש </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%20%D7%A0%D7%97%D7%9C-3872x2440.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <div> לפני שנים רבות </div> <div> נולדה תינוקת עם שיער שחור פחם </div> <div> ושפתיים מתוקות לה בצבע אדום דם </div> <div> <br/> </div> <div> תינוקת יפיפייה... שכולם הכניסו מיד ל"מסגרת" </div> <div> המוצלחת.. המוכשרת....הטובה .. היוצרת </div> <div> וככל שגדלה ובגרה.... גדלה איתה גם ציפייה. </div> <div> <br/> </div> <div> המשפחה והחברה שסביבה בנו לה חלום מיוחד </div> <div> והניחו על ראשה כתר נסיכות - ירוק עד </div> <div> כולם סיפרו לה שהיא תינשא לבחור היפה ביותר </div> <div> ושהיא תצליח בחיים ולא תוותר </div> <div> בקלות תרכוש לעצמה חברים רבים </div> <div> וכסף יזרום לחייה כמו מי נהר זורמים </div> <div> <br/> </div> <div> וככל שגדלה... </div> <div> כך גדלה הציפייה ממנה </div> <div> ככל שגדלה... </div> <div> כך גדלה הציפייה בתוכה ומעצמה. </div> <div> <br/> </div> <div> ציפייה להצלחה, ציפייה לזוגיות, ציפייה לעשייה, ציפייה למימוש ..ציפייה...ציפייה...ועוד ציפייה... </div> <div> <br/> </div> <div> וככל שהציפייה גדלה... </div> <div> כך צמחה ממעמקים תחושת אכזבה ותסכול </div> <div> גדל העצב וגם המירמור </div> <div> גדלה תחושת כשלון וקורבנות </div> <div> וכאב...כאב שצרב עמוק בלב... </div> <div> <br/> </div> <div> והילדה שבתוכה שקעה בתוך עצמה </div> <div> הסתגרה , </div> <div> השתבללה , </div> <div> היתה עצובה. </div> <div> הילדה שבתוכה איבדה את השמחה </div> <div> ולאט לאט גם איבדה את עצמה... </div> <div> <br/> </div> <div> היה מקום אחד בו היא אהבה לטייל. </div> <div> בשדה שליד ביתה. </div> <div> הייתה הולכת ומביטה בזחלים ובפרפרים הצבעוניים שעפים מפרח לפרח.. חופשיים ומאושרים הם נראו לה.. </div> <div> והיא הייתה מקנאה בהם. </div> <div> <br/> </div> <div> יום אחד היא נרדמה בשדה וחלמה ... </div> <div> חלמה שהיא זחל יפה שהופך לגולם. </div> <div> ממש הרגישה איך היא מתכסה חוטים חוטים שעוטפים אותה.. חונטים אותה.. והופכים אותה לגולם. </div> <div> <br/> </div> <div> ושם בתוך הגולם היה שקט.. </div> <div> דממה... </div> <div> בתוך הגולם לא נשמעו קולות של ציפייה. </div> <div> שקט... </div> <div> שקט שאיפשר הקשבה... </div> <div> ומתוך השקט שמעה פתאום קול שעלה מתוכה </div> <div> <br/> </div> <div> והקול שאל... </div> <div> <br/> </div> <div> מי את ילדה ? </div> <div> <br/> </div> <div> היזכרי בקול הרצון הפנימי שלך... </div> <div> היזכרי מי הנשמה שאת </div> <div> מה הייחוד שלך ומה באת לעשות כאן .... </div> <div> <br/> </div> <div> היזכרי, מי את ילדה... </div> <div> <br/> </div> <div> ושקט.... </div> <div> <br/> </div> <div> ובתוך השקט הזה, נשמתה יצאה לטיול במרחב השדה הפורח </div> <div> <div> עפה כמו פרפר מפרח לפרח </div> <div> הקשיבה לציוץ הציפורים.. ללחישת הרוח בהרים </div> <div> הביטה ממעל ובקצב אחר על החיים </div> <div> והבינה שחיה חיים אחרים </div> </div> <div> היא חייה את החלום של משפחתה.. של סביבתה.. היא חייה את בציפייה" </div> <div> אבל לא את חלומה שלה! </div> <div> <br/> </div> <div> <br/> </div> <div> דמעות של עצב החלו לרדת </div> <div> אך היו אלה גם דמעות של געגוע </div> <div> געגוע למי שהיא ..לנשמה בתוכה..למהות שבה. </div> <div> <br/> </div> <div> וממקום עמוק ומקבל... היא החליטה לוותר על כל מה שמצפים ממנה. </div> <div> החליטה לוותר על החלום שבנו סביבה כי הוא לא שלה. </div> <div> ובחרה להכיר את עצמה מחדש.. באהבה.. בקבלה.. בחמלה. </div> <div> <br/> </div> <div> וכך מתוך הגולם... נולד פרפר יפיפה </div> <div> הנשמה שלה.. נולדה מחדש </div> <div> ניצוץ החיים חזר אליה </div> <div> האהבה נכנסה לחייה </div> <div> ואור.. </div> <div> אור גחליליות </div> <div> שהאיר מחדש את חייה. </div> <div> <br/> </div> <div> לעיתים אנחנו צריכים לשחרר ציפייה ישנה מתוכינו כדי להיזכר במי אנחנו. </div> <div> ולעיתים , לפרק מבנה ישן </div> <div> כדי לבנות מבנה חדש בחיינו </div> <div> <br/> </div> <br/> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Fri, 06 Jan 2017 13:40:47 GMT https://www.hagit2love.com/my-post5 thumbnail https://www.hagit2love.com/post-title1 <h3> מפגש מרגש וסליחה מעומק הלב לילדה הקטנה הפנימית </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94%202-564x705.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <br/> <span> <span> </span> </span> </p> <div> התרגשות... </div> <div> צביטה... כאב... </div> <div> קצב פעימות הלב... </div> <div> וצללית קטנה שהציצה מהמחשכים.... </div> <span> <div> <br/> </div> <div> כל זה הספיק בכדי שהיא תרד למרתף תהומות ליבה. </div> <div> <br/> </div> <div> אבל בדרך לתהומות, אני שם איתה, מלווה אותה.. וכמו אומרת אני כאן.. איתך.. איתי... </div> <div> ויחד אנו עוצמות עיניים, מדליקות את פנסי הלב, ויורדות במדרגות אל המרתף החשוך. </div> <div> לוקח כמה שניות להתמצא בחושך הזה... ולראות אל תוכו...עד שקול חפץ שנפל מקפיץ את הדממה. </div> <div> <br/> </div> <div> צללית קטנה נעה לה שם בפינה .... </div> <div> ושוב כאב וקצת מחנק, ופעימות הלב נשמעות עכשיו מהר ואולי יותר חזק </div> <div> <br/> </div> <div> ילדה קטנה ושברירית, מכווצת בפינה, מחפשת .. מבולבלת.. חסרת אונים. </div> <div> <br/> </div> <div> אני מכירה אותה...היא לוחשת. </div> <div> זו אני...זו הילדה שהייתי... היא אומרת בלחש. </div> <div> ובסתר יורדת לה דמעה חמה במורד הלחי. </div> <div> <br/> </div> <div> היא עדיין כאן...בתוכי... ואני חשבתי שבגלל שאני כועסת עליה ולא מקבלת אותה, היא עזבה אותי... </div> <div> <br/> </div> <div> היא כל כך זקוקה לי. אני רואה את זה ... </div> <div> היא זקוקה לי </div> <div> ואני עכשיו מבינה שגם אני זקוקה לה. </div> <div> בתוכה נמצאים כל הסודות של השמחה של האהבה והשלווה שאני מחפשת כל חיי... בתוכה נמצא המפתח למהות חיי. </div> <div> וזולגות הדמעות... </div> <div> וכל דמעה שיורדת מנצנצת כמו אור, ומנקה את הפחם שעוטף לה את הלב. </div> <div> כל דמעה שיורדת הופכת לקריסטל מנצנץ עד שהלב מתחיל לפעום פעימות של אהבה. </div> <div> <br/> </div> <div> ובעדינות היא מתקרבת לעבר הילדה השברירית שמכווצת שם בפינה... מתקרבת אליה בצעדים אטיים ומתיישבת לידה. </div> <div> הילדה מכסה את פניה בידיה, מתכווצת יותר, הופכת להיות כדור כהה בחשכה. </div> <div> <br/> </div> <div> דמעות הקריסטל שמנצנצות אור ממשיכות לרדת.. דמעה ועוד דמעה ועוד דמעה </div> <div> ויד גדולה מושטת בעדינות ומחזיקה את היד הקטנה... והקרה... </div> <div> <br/> </div> <div> אור חלוש נדלק בקצות האצבעות ...אור שמתפשט לכל כף היד הקטנה ...וחום. </div> <div> והלב תכף מתפוצץ מגעגוע ... שמחה... אהבה.... </div> <div> <br/> </div> <div> אני מצטערת שכעסתי עליך... ששכחתי אותך... היא אומרת בלחש לילדה. </div> <div> תסלחי לי ילדתי הקטנה. סליחה.. סליחה... אני כל כך אוהבת אותך. </div> <div> <br/> </div> <div> הילדה קמה מסתכלת בעיניים קטנות וכעוסות !!!! </div> <div> ויוצאת החוצה דרך צוהר קטן. </div> <div> והיא אחריה. רודפת אחריה... עד שלפתע, מוצאת את עצמה בגן...גן ירוק ופורח ובו המוני פרחים צבעוניים. </div> <div> <br/> </div> <div> הייי... איפה היית כל כך הרבה זמן ? ? ? צועקת הילדה !!! </div> <div> ואני כל כך הייתי זקוקה לחיבוק. </div> <div> כל כך הייתי זקוקה לקבלה... לאהבה. </div> <div> רציתי שתהיי כאן.. שנצחק... שנשתולל... שנדלג... שנקפוץ...וביחד נריח את כל הפרחים שבגן. </div> <div> <br/> </div> <div> אני כאן. אני כאן.... חזרתי, אני כאן. אני כל כך מצטערת ...אבל עכשיו אני כאן. </div> <div> אני כל כך אוהבת אותך ילדה קטנה שלי... אני זו את , ואת זו אני. </div> <div> <br/> </div> <div> ובאותו הרגע, רצה לעברה הילדה הקטנה, </div> <div> עטפה אותה בשתי ידיה הקטנות וחיבקה אותה חזק חזק חזק.... </div> <div> <br/> </div> <div> דמעות של שמחה זלגו לשתיהן על הלחיים </div> <div> ניצוצות של קריסטל הדליקו אורות אהבה בשמיים </div> <div> הורידו גשם בשלל צבעים על הגן... על הלב הכואב ... על הפצע בלב ... </div> <div> <br/> </div> <div> וגן הנשמה הפך צבעוני יותר ... ולאט לאט החל ללבלב. </div> </span> <br/> <br/> <!--EndFragment--> <br/> <br/> <p> </p> </div> Mon, 02 Jan 2017 17:14:38 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/post-title1 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post3 <h3> לכל אמא יש מן כפתור רגיש שכזה... </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/A3-960x639.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> לכל אמא... </div> <div> רק מעצם היותה אמא </div> <div> יש מן כפתור רגיש שכזה </div> <div> שקרוב לצד השמאלי בחזה. </div> <br/> <div> <br/> <div> ועוד לפני שהיא כורעת ללדת </div> <div> ובכאב ויזע יולדת בנים ובנות </div> <div> נולד לו הכפתור - בשם אשמת האמהות. </div> <br/> <div> ואותו הכפתור, ברגע שנלחץ </div> <div> שולח במהירות מסר לעצב אימהי במוחה </div> <div> ובו כתוב באותיות של קידוש לבנה - אֲ שֵׁ מָ ה </div> <br/> <div> או - ברור שאת אשמה </div> <div> או - לא השקעת את כל הנשמה </div> <div> או - לא עשית מספיק אז... </div> <div> או - והרי את אשמה, מאז... </div> <br/> <div> ועוד כל מיני דוגמאות נכתבות בזה המסרון </div> <div> לטובת הטבעת אותו הרגש ... ב א ז י ק ו ן. </div> <br/> <div> שהרי כפתור האשמה נולד בימי קדם </div> <div> מתקופת גירוש האדם וחווה מגן עדן. </div> <div> ועוד מאז ... </div> <div> חבל הטבור של אותו רחם עולמי </div> <div> קושר את אחוות האמהות בקשר סבתא קדמוני. </div> <br/> <div> וכפתור האשמה נלחץ פי מיליון </div> <div> ואולי... לא אכלה בריא בזמן ההיריון </div> <div> ואולי... לא הניקה מספיק ונכון </div> <br/> <div> והיא אשמה שהילד לא אוהב ללכת לגן </div> <div> ושמא לבית הספר לא הגיע בשל ומוכן. </div> <br/> <div> היא מרגישה אשמה שהילד הולך לצבא </div> <div> נלחם כאריה למרות שהוא עדיין תינוקה הקטן </div> <br/> <div> היא אשמה על מה שאמרה ועל מה שעדיין לא אמרה. </div> <div> והיא אשמה שאין לה פתרון פלאים או קסם לכל בעיה. </div> <br/> <div> היא אשמה שהילד שלה במשבר של זהות </div> <div> והיא אשמה שהילדה שלה חווה תחושת אומללות. </div> <br/> <div> היא אשמה שלא תמיד היא יכולה להיות החוליה החזקה. </div> <div> והיא מרגישה אשמה גם על היותה - מידי חזקה. </div> <br/> <div> כל כך הרבה אשמה היא נושאת בתוכה </div> <div> עד שבלי להרגיש היא מתחילה להכאיב לעצמה. </div> <div> עד שהיא הופכת לפח גדול של אשמה </div> <div> ואט אט מתרחקת מניצוץ נשמתה. </div> <br/> <p> וזה עצוב.... </p> <br/> <div> כי מה שהיא הכי רוצה זה דווקא להיות - שמחה. </div> <div> לדבר בקלילות מעומקו של הלב ... </div> <div> לחבק ..לאהוב ..להיות בקבלה. וכן, גם לעצמה. </div> <br/> <div> אז בשם הבריאה ומהות האהבה </div> <div> זה הזמן לרוקן את הפח.. מאשמה </div> <br/> <div> למלאו במילים מתוקות של חמלה </div> <div> אולי אין אמא מושלמת.. אבל יש אמא שלמה. </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 02 Jan 2017 13:20:24 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post3 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post1 <h3> משבר גיל "ההתפרדות" בין מעמקי הרחם לפסגת הר המחשבות </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/4f7496088e6849e78e0c009dedd474fc-406x544.dm.edit_0J3MeN.png" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> <br/> </p> <br/> <div> <b> בגיל מסוים... </b> <b> </b> </div> <b> <div> <b> במיוחד בקרב עדת האמהות </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <b> בין לב הרחם לראש הר המחשבות. </b> </div> </b> <b> <div> <b> פורץ משבר פנימי, </b> <b> </b> <b> וגועשים... הרגשות. </b> </div> </b> <br/> <div> <br/> <div> <b> וזה לא משבר העמידה </b> <b> </b> </div> <b> <div> <b> </b> <b> או משבר גיל הארבעים </b> </div> </b> <br/> <p> <b> וגם משבר החמישים... בטל כאן בשישים !! </b> </p> <br/> <div> <b> מדובר כאן על משבר גיל ההתפרדות </b> <b> </b> </div> <b> <div> <b> בין הרצון לגונן... לבין מלחמת העצמאות </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <b> בין לשחרר את התפקיד אך להשאיר את המהות. </b> </div> </b> <b> <div> <b> בין אהבה לדאגה... ומה אם יעשה טעות </b> <b> </b> <b> ?... </b> </div> </b> <br/> <div> <b> וחבל הטבור נמתח חזק חזק בין השניים </b> </div> <b> <div> <b> בין אימא חסידה לעוף גוזל חתוך את השמיים </b> </div> </b> <b> <div> <b> בין דאגה של אימא לגוזל שהתבגר בינתיים </b> </div> </b> <b> <div> <b> </b> <b> בין לב הרחם הפועם... לבין ראש הר מחשבותיים </b> </div> </b> <br/> <div> <b> ועולה פחד ועצב.. וגם ים של כאב </b> </div> <b> <div> <b> ונראה שהוא אותה, כבר לא כל כך אוהב </b> </div> </b> <b> <div> <b> ואיך פתאום שכח את כל אשר נתנה לו </b> </div> </b> <b> <div> <b> </b> <b> ואין בעולם כמו אמא ... שמבינה מאד ללבו ... </b> </div> </b> <br/> <div> <b> וחבל הטבור נמתח בין השניים </b> </div> <b> <div> <b> </b> <b> בין הרחם הפועם להר מחשבותיים </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <b> בין לשחרר את התפקיד אך להשאיר את המהות. </b> </div> </b> <b> <div> <b> </b> <b> בין כאבי גדילה... לאהבה בגיל ההתפרדות. </b> </div> </b> <br/> <div> <b> ולתוך לב הרחם הסדוק חודרת קרן אור </b> </div> <b> <div> <b> ומאירה באור זהב את חלל התהום </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <b> ונדלק הניצוץ וגם החמלה </b> </div> </b> <b> <div> <b> </b> <b> תהליך של שחרור.. אהבה חדשה. </b> </div> </b> <br/> <div> <b> צירי לידה אחרים... </b> <b> </b> </div> <b> <div> <b> כאב ואהבה יחד מתערבבים </b> </div> </b> <b> <div> <b> לב הרחם פועם פעימות הבנה... </b> </div> </b> <b> <div> <b> נשימה ראשונה... שאיפה... נשיפה...נשימה. </b> </div> </b> <b> <div> <b> ולב הרחם פועם בעוצמה... </b> <b> </b> </div> </b> <b> <div> <b> </b> <b> קבלה. </b> </div> </b> <br/> </div> <!--EndFragment--> <div> <br/> </div> <br/> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 02 Jan 2017 13:00:06 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post1 thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post2 <h3> ...כל אחד צריך שובר גלים </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/f2e379167ea24c4cb4d969acd7a41120-800x449.dm.edit_CCM0Jp.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> <b> שובר גלים </b> </div> <div> <br/> </div> <br/> <div> <b> כל אדם </b> </div> <div> <b> צריך שיהיה לו שובר גלים משלו </b> </div> <div> <b> אמר לי הים. </b> </div> <br/> <div> <p> <b> כמו חוף מבטחים </b> </p> <br/> <div> <b> שמזמין להקשיב לגלים שבפנים </b> </div> <div> <b> להכיל סערת רגשות </b> </div> <div> <b> גועשים. </b> </div> <br/> <div> <b> כל נשמה </b> </div> <div> <b> צריכה שובר גלים משלה </b> </div> <div> <b> לחש לי הים </b> </div> <br/> <p> <b> כמו חוף של חמלה </b> </p> <br/> <div> <b> מעיין של שלום שירווה צמאונה </b> </div> <div> <b> וישקה בשמחה את פרחי </b> </div> <div> <b> עצבונה. </b> </div> <br/> <div> <b> כל נשמה </b> </div> <div> <b> צריך שתהיה בה מעט אהבה </b> </div> <div> <b> אמר לי הים. </b> </div> <div> <b> ואם אין לה עדיין... </b> </div> <div> <b> כדאי שתמצא זאת בדיוק - שם. </b> </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 02 Jan 2017 12:29:08 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post2 thumbnail https://www.hagit2love.com/post-title <h3> שנים היא לובשת מעיל של פלדה.... </h3> <div> <a> <img src="https://scontent.xx.fbcdn.net/v/t31.0-8/s720x720/14753299_906426062822716_9052111062360683637_o.jpg?oh=3730bf59fdf60d4df6ccbc42d5628540&amp;oe=5921332E" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> <br/> </p> <div> <br/> </div> <div> <b> שנים היא לובשת מעיל של פלדה. </b> </div> <div> <b> תפור בדיוק רב לפי מידותיה, </b> </div> <div> <b> והמעיל מכסה בקפידה את כל חולשותיה </b> </div> <div> <b> מגן עליה, כמו שומר אישי צמוד צמוד... </b> </div> <br/> <div> <br/> <div> <b> אני מנסה להתקרב... והיא נדרכת </b> </div> <div> <b> מנסה להבין ולהכיר אותה יותר... והיא דוקרת </b> </div> <div> <b> מתקפדת כמו כדור ושולחת את קוציה החדים </b> </div> <div> <b> כאילו אומרת לי בשפת הגוף... עד כאן ! </b> </div> <br/> <div> <b> שנים היא מרגישה לבד, למרות שיש סביבה משפחה, חברים... </b> </div> <div> <b> שנים על גבי שנים היא מרגישה איך עצב גדול עוטף את גופה ואת לבה </b> </div> <div> <b> עד שחור שחור נפער שם במרכז נשמתה.... </b> </div> <br/> <div> <b> ואני מנסה לאט וברכות גדולה לעטוף את לבה באהבה </b> </div> <div> <b> לצקת לשם אור גדול וגם תקווה. </b> </div> <br/> <div> <b> להזמין אותה באהבה... </b> </div> <div> <b> לשחרר קליפה אחר קליפה, ממעיל הפלדה הכבד. </b> </div> <br/> <div> <b> לשחרר את הצורך להיות מושלמת ולהיות יותר שלמה </b> </div> <div> <b> להכיר בעצמה כמו שהיא... יפה, טובה, מקסימה, מדהימה... </b> </div> <br/> <div> <b> ולעשות קצת שולם עם נשמתה ! </b> </div> <div> <b> להיות יותר שמחה ופחות מכונסת </b> </div> <div> <b> לשחרר שליטה ולהיות יותר זורמת </b> </div> <br/> <div> <b> שנים היא לובשת מעיל של פלדה. </b> </div> <div> <b> ושנים נוספות היא תמשיך ללבוש אותו... </b> </div> <div> <b> אם באותו מעיל פלדה.. היא תבחר. </b> </div> <br/> <div> <b> ואני תפקידי להראות לה מעילים נוספים... </b> </div> <div> <b> למשל, מעיל עשוי נוצות של שמחה </b> </div> <div> <b> או מעיל שכולו לבבות אהבה </b> </div> <div> <b> מעיל שסרוג מכוכבים של תקווה </b> </div> <div> <b> או מעיל שעשוי מרשת אור עדינה. </b> </div> <br/> <div> <b> עד שאט אט לא תצטרך מעיל בכלל </b> </div> <div> <b> וניצוץ נשמתה יתעורר לחיים ויאיר מחדש כל תא ותא בגופה </b> </div> <div> <b> ניצוץ שיחמם אותה מבפנים, כמו מדורה פנימית של אהבה וקבלה. </b> </div> <br/> <div> <b> ------------------------------------------------------------------ </b> </div> <div> <b> להוריד את מעיל הפלדה זו בחירה של הנשמה </b> </div> <div> <b> בחירה מתחילה בהרבה רצון וקצת אומץ </b> </div> <div> <b> בחירה שיש בה צורך - ל ש נ ו ת - ב כ ד י - ל ח י ו ת ! </b> </div> <div> <b> ------------------------------------------------------------------ </b> </div> <br/> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Mon, 02 Jan 2017 12:29:07 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/post-title thumbnail https://www.hagit2love.com/my-post <h3> לא צריך מחלה כדי לנוח </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/15672901_10154957527169445_4451913992469490900_n-507x338.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> את זקוקה למחלה כדי לנוח ?... אני שואלת אותה </p> <p> והיא עוצרת בבת אחת את שטף המילים <br/> ומביטה בי בעיני התכלת שלה </p> <div> <p> עיניים שסיפרו לי קודם <br/> שמצאו לה גוש בחזה והיא נדרשת לעבור בדיקות <br/> אבל היא ממש לא פוחדת כי בתוכה היא יודעת שהכל יהיה בסדר </p> <p> עיניים שסיפרו לי קודם כמה היא עייפה </p> <p> ועוד קודם <br/> שאין לה כבר כוח לחיים האלו </p> <p> ועוד קודם קודם <br/> שהיא יכלה לצאת לפנסיה כבר מזמן, אבל למרות שהעבודה כבר לא מענינת אותה כמו פעם עדיין נחמד לה שם... ואם תעזוב יהיה לה פחות כסף.. ואיך היא תסתדר... ? </p> <p> ...פ ח ד י ם.. ו ת י ר ו צ י ם ...של מחלקת השכל </p> <p> ...אבל בואי נניח וזה לא היה קורה <br/> לא היה את הספק הזה של מה הגוש הזה בחזה <br/> ..אני אומרת <br/> מה הדבר שאת הכי זקוקה לו? <br/> מה הדבר שהנשמה שלך זקוקה לו ? </p> <p> ...מממ.... מנוחה ..לא לעשות כלום.. היא אומרת <br/> אבל יחד עם זה לעשות את כל הדברים שאני הכי אוהבת ומשתוקקת </p> <p> ? ?אז את זקוקה למחלה כדי לעשות את הדברים שאת הכי אוהבת <br/> אני שואלת שוב </p> <p> ...ושוב שתיקה <br/> מממ...אני מרגישה כאילו קיבלתי עכשיו אגרוף בבטן... היא אומרת </p> <p> ...נשמה מדהימה שלי <br/> ? את זוכרת למה הגענו לכאן <br/> הגענו לכאן לחוות.. לממש את הפוטנציאל שלנו... להתחבר לזרעי האור בתוכינו ולהפיצם... להתחבר לאהבה שבבריאה... ולהיות בזרימה בנתינה וקבלה. </p> <p> !מחלה היא תמרור 'ע צ ו ר' אדום </p> <p> ... ' וטרום מחלה הוא תמרור אדום 'ה א ט </p> <p> אז דמייני שאת בצומת דרכים </p> <p> <!--StartFragment--> ....? <!--EndFragment--> איזה שלט מקבל את פנייך </p> <p> ? ואולי להיות בצומת זו הזדמנות לחשב דרך מחדש </p> <p> ? .. ואולי להיות בצומת זה בעצם הזדמנות להשתמש ביכולת הבחירה שניתנה לכל אחד </p> <p> פנייה ימינה בצומת אומרת שאת בוחרת להאט.. לנתק את הטייס האוטומטי <br/> לקחת אחריות ולבחור בחיים שלך <br/> ו... לעשות מה שהנשמה שלך משתוקקת </p> <p> פנייה שמאלה בצומת , אומרת שהבריאה בוחרת בשבילך </p> <p> היא בוחרת לעצור אותך דרך מחלה <br/> ... בכדי שתיזכרי ותעשי מה שאת משתוקקת לעשות </p> <p> בכל מקרה תגיעי ליעד <br/> ההבדל הוא... בזמן ... ובמרחק <br/> ...עד ל <br/> עד למה שאת משתוקקת לעשות </p> <p> ...עיני התכלת הביטו אלי שוב <br/> אני פוחדת... לחשה <br/> ואני מרגישה עדיין את האגרוף בבטן הרכה </p> <p> ...אני פוחדת לבחור </p> <p> ...אבל אני מבינה את זה עכשיו <br/> ... אני רואה את זה <br/> מצד אחד, אני לא פוחדת להיות חולה <br/> אבל מצד שני, פוחדת לבחור לעשות מה שאני רוצה </p> <p> וברגע שיש תובנה , מתחילים להתרחש ניסים </p> <p> החנוכייה נדלקת באור אהבה </p> <p> ...ופח השמן הקטן מאפשר לה לדלוק ולהאיר את נשמתה ולקבל את הבחירה המדויקת לה <br/> מתוך תודעה גבוהה </p> <p> וברגע הזה של התובנה הכה חשובה <br/> כל הבריאה מתייצבת לטובתה הגבוהה </p> <p> ...כך מתרחשים ניסים </p> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sun, 01 Jan 2017 12:55:14 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-post thumbnail https://www.hagit2love.com/10-reasons-you-should-love-blogging <div data-rss-type="text"> <p> אהבה מתחילה מבפנים </p> </div> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/blog_post_image_2-2048x1365.jpeg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> </p> <div> <!--StartFragment--> <p> שנים היא רוצה זוגיות <br/> אך זוגיות אחרי זוגיות מתרסקת <span> </span> <br/> ומתנפצת לה אל תוך תהום... <br/> והלב מתנפץ גם הוא לרסיסים <br/> רסיסי כאב <span> <br/> <span> </span> שהופכים מאור.. לחושך בלב </span> </p> <div> <p> שנים היא רוצה זוגיות .. רוצה אהבה .. <span> </span> <br/> <span> </span> אבל לפי מפרט מדוייק ומושלם משלה </p> <p> שנים היא רוצה זוגיות <br/> אבל עם בן זוג מושלם.. <span> </span> <br/> <span> </span> חכם מאד.. יפה מאד.. מלומד מאד.. מצחיק מאד... </p> <p> שנים היא רוצה זוגיות <br/> כמו אותה תמונה מושלמת שיש לה בראש <br/> זוגיות מושלמת <br/> שאולי רואים בסרטים <br/> עם בן זוג מהסרטים <br/> <span> </span> עם אותה אהבה וניצוצות שיש בסרטים </p> <p> וכך היא חיה במשך שנים <span> </span> <br/> עם "סרט אהבה" בראש <br/> אבל... <br/> <span> </span> בלי אהבה של אמת בלב </p> <p> ואני מבקשת לדבר עם הלב שלה <br/> לא עם הראש. <br/> ועם הלב מדברים בשפה אחרת <br/> לא כמו שמדברים עם הראש <br/> הלב זקוק לצלילים אחרים.. למילים רכות <br/> הלב אוהב שמפזרים עליו מעט אבקת סוכר.. <span> </span> <br/> מטפטפים תמצית וניל על שביל הריח <br/> <span> </span> ומים חמימים בכדי להמיס קרחונים.. </p> <p> מה היה קורה לו את היית הבן זוג של עצמך ? <br/> היי לרגע.. בן הזוג של עצמך.... אני מבקשת ממנה <br/> האם היית אוהבת להיות במחיצתך? <br/> <span> </span> האם היית אוהבת את תוכך ? </p> <p> לא... <br/> <span> </span> היא אומרת... </p> <p> למה? <span> </span> <br/> <span> </span> אני שואלת... </p> <p> כי אני כועסת.. תוקפת.. תגובתית.. כל כך מבקרת.. <span> </span> <br/> ו.. <br/> אטומה... <br/> <span> </span> הלב שלי נאטם... </p> <p> ואז היא שותקת </p> <p> ומתחילה לבכות <br/> פרץ של דמעות וכאב.. עולה בה <br/> ושוטף סלעים של ביקורת.. <br/> חומת אבנים של אטימות הלב מתפרקת <br/> <span> </span> וקורסת אל הנהר השוצף </p> <p> כן..כשהלב נאטם.. הראש תופס פיקוד. .. <span> </span> <br/> אני לוחשת לה היישר ללב בעדינות <br/> וכשהראש תופס פיקוד, העיניים שבלב מתכהות עד שהופכות ללא רואות <br/> לא רואות נשמה.. אלא רק את הקליפה <br/> לא עוצרות לרגע להרגיש.. כי הראש כרגע במשימה <br/> וככל שעולה כאב בדרך <br/> כך גם נאטם הלב.. <span> </span> <br/> וחומות פלדה ננעלות <br/> <span> </span> בשרשראות הבדידות </p> <p> ושקט... </p> <p> קצב פעימות הלב משתנה... </p> <p> משהו קורה שם <br/> <span> </span> אני מרגישה זאת </p> <p> ו"המשהו הזה" רוצה לדבר מתוך חומות הפלדה.. </p> <p> ומתוך חריץ אור קטן שנוצר אני שומעת את נשמתה לוחשת.. </p> <p> הלב שלי.. <span> </span> <br/> <span> </span> אני מרגישה אותו מתרחב... </p> <p> "אני זקוקה לי.. לו... <br/> אני זקוקה לשלום .. לא למושלמות <br/> אני כל כך זקוקה לחיבוק.. <span> </span> <br/> <span> </span> כל כך זקוקה לרכות..." </p> <p> __________________________ <br/> אהבה מתחילה מבפנים <br/> זוגיות מתחילה מתוכינו אלינו <br/> וזו היא רק ההתחלה... <br/> <span> </span> הדרך לאהבה היא ארוכה </p> </div> <!--EndFragment--> <br/> </div> <p> </p> </div> Sun, 01 Jan 2017 00:00:00 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/10-reasons-you-should-love-blogging thumbnail https://www.hagit2love.com/my-first-blog-post <h3> ...אני מת לעשות זאת </h3> <div> <a> <img src="https://irp-cdn.multiscreensite.com/b07926bd/dms3rep/multi/13974427551_ce31249899_b-1024x683.jpg" alt="" title=""/> </a> </div> <div data-rss-type="text"> <p> <!--StartFragment--> </p> <p> אני מת לעשות זאת... הוא אומר </p> <p> הללוייה.. אני צועקת בשמחה </p> <p> כי אם אתה מת לעשות זאת, סימן שאתה חי <span> <br/> <span> ... </span> איזה כיייףףףף </span> </p> <div> <p> .... א ב ל ... </p> <p> (...וכאן אני שומעת את להקת העורבים מגיעים אל גבעת ההיגיון והשכל) </p> <p> ..זה בלתי אפשרי <br/> ואולי גם לא כדאי <br/> <span> ... </span> וברור שאכשל <span> </span> <br/> וזה כבר יותר מידי <span> </span> <br/> אני לא אצליח <span> </span> <br/> <span> </span> אני עוזב את זה ודייייי </p> <p> הפחד מדבר מתוכך... אני מזכירה לו <br/> וכשאתה בורח ממנו הוא עובר למסתורי הראש והשכל <br/> <span> ... </span> וכמה תירוצים יש לו למיסטר שכל שמדבר ממרומי הר ההיגיון </p> <p> ? אבל ה ל ב .. הלב... מה אומר </p> <p> לא יודע.. הוא עונה לי </p> <p> יודע.. לא יודע ... מדבר מהראש </p> <p> ..." תנסה להשתמש ב " אני מרגיש </p> <p> אני מ ר ג י ש שאני לא יודע <br/> אני א ו ה ב את זה שכרגע לא יודע <br/> אני מ ר ג י ש עצב <br/> אני מ ר ג י ש שאני מוכן לקבל את העצב <br/> אני מ ר ג י ש פחד <span> </span> <br/> אבל לידו אני מרגיש ה ת ל ה ב ו ת <span> </span> <br/> ...כי אני רוצה לעשות את זה <br/> ...כי אני מ ר ג י ש תשוקה <br/> הייי.... אני מ ר ג י ש <br/> (זה לא מובן מאליו להרגיש) <br/> ...אני מ ר ג י ש <span> </span> שאני מת לעשות את זה </p> <p> ה ל ל ו י ה אני אומרת שוב <br/> <span> </span> אם אתה מת לעשות זאת... סימן שאתה חי ! </p> <p> רק שהפעם אין התנגדות כי הלב פתוח <span> </span> <br/> וכשהלב פתוח... קסמים קורים <span> </span> <br/> <span> </span> ואם תרצו אין זו אגדה </p> </div> <!--EndFragment--> <p> </p> </div> Sun, 01 Jan 2017 00:00:00 GMT hagitoz90@gmail.com (hagit ozalbo) https://www.hagit2love.com/my-first-blog-post thumbnail