תמרור עצור

עיניים שסיפרו לי קודם
שמצאו לה גוש בחזה והיא נדרשת לעבור בדיקות
אבל היא ממש לא פוחדת כי בתוכה היא יודעת שהכל יהיה בסדר

עיניים שסיפרו לי קודם כמה היא עייפה

ועוד קודם
שאין לה כבר כוח לחיים האלו

ועוד קודם קודם
שהיא יכלה לצאת לפנסיה כבר מזמן, אבל למרות שהעבודה כבר לא מענינת אותה כמו פעם עדיין נחמד לה שם... ואם תעזוב יהיה לה פחות כסף.. ואיך היא תסתדר... ?

...פ ח ד י ם.. ו ת י ר ו צ י ם ...של מחלקת השכל

...אבל בואי נניח וזה לא היה קורה
לא היה את הספק הזה של מה הגוש הזה בחזה
..אני אומרת
מה הדבר שאת הכי זקוקה לו?
מה הדבר שהנשמה שלך זקוקה לו ?

...מממ.... מנוחה ..לא לעשות כלום.. היא אומרת
אבל יחד עם זה לעשות את כל הדברים שאני הכי אוהבת ומשתוקקת

? ?אז את זקוקה למחלה כדי לעשות את הדברים שאת הכי אוהבת
אני שואלת שוב

...ושוב שתיקה
מממ...אני מרגישה כאילו קיבלתי עכשיו אגרוף בבטן... היא אומרת

...נשמה מדהימה שלי
? את זוכרת למה הגענו לכאן
הגענו לכאן לחוות.. לממש את הפוטנציאל שלנו... להתחבר לזרעי האור בתוכינו ולהפיצם... להתחבר לאהבה שבבריאה... ולהיות בזרימה בנתינה וקבלה.

!מחלה היא תמרור 'ע צ ו ר' אדום

... ' וטרום מחלה הוא תמרור אדום 'ה א ט

אז דמייני שאת בצומת דרכים

....?איזה שלט מקבל את פנייך

? ואולי להיות בצומת זו הזדמנות לחשב דרך מחדש

? .. ואולי להיות בצומת זה בעצם הזדמנות להשתמש ביכולת הבחירה שניתנה לכל אחד

פנייה ימינה בצומת אומרת שאת בוחרת להאט.. לנתק את הטייס האוטומטי
לקחת אחריות ולבחור בחיים שלך
ו... לעשות מה שהנשמה שלך משתוקקת

פנייה שמאלה בצומת , אומרת שהבריאה בוחרת בשבילך

היא בוחרת לעצור אותך דרך מחלה
... בכדי שתיזכרי ותעשי מה שאת משתוקקת לעשות

בכל מקרה תגיעי ליעד
ההבדל הוא... בזמן ... ובמרחק
...עד ל
עד למה שאת משתוקקת לעשות

...עיני התכלת הביטו אלי שוב
אני פוחדת... לחשה
ואני מרגישה עדיין את האגרוף בבטן הרכה

...אני פוחדת לבחור

...אבל אני מבינה את זה עכשיו
... אני רואה את זה
מצד אחד, אני לא פוחדת להיות חולה
אבל מצד שני, פוחדת לבחור לעשות מה שאני רוצה

וברגע שיש תובנה , מתחילים להתרחש ניסים

החנוכייה נדלקת באור אהבה

...ופח השמן הקטן מאפשר לה לדלוק ולהאיר את נשמתה ולקבל את הבחירה המדויקת לה
מתוך תודעה גבוהה

וברגע הזה של התובנה הכה חשובה
כל הבריאה מתייצבת לטובתה הגבוהה

...כך מתרחשים ניסים