טקסטורות.. שכבות.. והקשר בין בית פנימי לחיצוני

"מהי אהבה עצמית שאת מדברת עליה" ? היא שואלת .... מה הקונוטציה הראשונית שעולה לך ? ... אני מחזירה לה את הכדור בשאלה "אגואיזם" ! לאהוב את עצמנו זה אגואיזם היא עונה בלי לחשוב כן.. זו תפיסה או חיבור מקולקל ואפילו אמונה מגבילה שיש להרבה הרבה אנשים יקרים את יודעת..? אני מוצאת את עצמי שואלת ואומרת בו זמנית לילדה שמביטה אלי עיקר התורה... בעיני רוחי עומד על המשפט - "ואהבת לרעך כמוך" ואותו עיקר בתורה .. מזמין אותנו לאהוב את רענו בדיוק כמונו אבל אם לא אוהב את כמוני איך אצליח לאהוב את רעי אם לא אוהב את החלקים שבתוכי איך אהיה מי שאני .. ומי אני בכלל ? אם לא אוהב את כל הדמויות וארפא אותם אז "אשנא" דמויות רבות מחוצה אלי שמשקפים את אלו שאינני אוהבת בתוכי ונניח שבמילה אהבה יש מיכל גדול של אור... שמאפשר קבלה.. ונניח שבמיכל אור הזה יש גם ריפוי .. כנות .. וגם חמלה... האם תוכלי לקבל את "כמוך" כפי שאת.. ? האם תהיי מוכנה לקבל את כל "כמוך" בדיוק איך שאת.. ? לקבל בחמלה.. את כל הדמויות שעולות בתוכך.. ? לקבל בחמלה את הילדה הגדולה "החזקה" וגם את הילדה הקטנה.. שמחוברת לנשמתך...? האם תהיי מוכנה להיות כנה על רגשותייך במלואם? האם תהיי מוכנה לצפות ברגשותייך וגם לקבלם? ומה אם לא?.... האם תוכלי באמת באמת לקבל את רעך ? ... הרי כל דבר ש"רעך" יאמר או יעשה.. שלא יתאים "למסגרת נתוני הקבלה" שלך... לא יוכל להיכנס לחלל הבית הפנימי שלך כי אין שם מספיק מקום.. או שאותו מקום אפשרי .. מכיל כרגע כאב וחומר נפץ שעלול להתפוצץ ברעמי כעס בכל רגע נתון.... טוב.. היא אומרת אז איך? איך אני מחזקת את האהבה אלי ? כי עכשיו אני מבינה שאהבה עצמית זה ממש לא אגואיזם.... זו קבלה.. זו הכלה.. חמלה.. הבנה... לכל חלקיי והעיניים היפות יפות של הילדה אשה... מתחילות להתמלא בדמעות אהבה.... זה פשוט.. אני מחייכת אליה :) תתחילי להמתיק בסוכר ענבים את המילים שיוצאות ממעמקי הנשמה לפרגן לעצמך.. להיות בת הזוג הכי נפלאה של עצמך להקשיב מהלב.. ולקבל את כל הרגשות שעולים בגן נשמתך ומה עוד ? את חדרי הבית הפנימי היפים שלך.. יש לטהר בעלי מרווה ולחיזוק העוצמה הפנימית להוסיף דבש מלכות מפרחי האהבה חיוך עלה בקצות שפתיה והעיניים היפות ביקשו דוגמה ברורה בסדר אני אומרת לה יותר ברור... דורש תרגול אמון ואמונה חיזוק על בסיס יומי של שריר האהבה וזה אומר... להזמין את עצמך לפרגן ל"כמוך".. בדיוק כפי שהיית רוצה ש"רעך" יפרגן לך זה אומר להתחיל לדבר אל עצמך בדיוק כפי שהיית רוצה שרעך ידבר איתך זה אומר... ביותר סבלנות.. בפחות שיפוטיות... בשפה מעצימה.. בחמלה של לבנה... זה אומר .. להתחיל להביט דרך העיניים של הלב.. ומשם לראות את הטוב שבך ואת הערך שלך בדיוק כפי שהיית רוצה שרעך יראה אותך ! מכאן זה מתחיל ... עמוק מבפנים ... וזו תחילתה אהבת אמת או מהות האהבה או .. אהבה עצמית!