השורש של עץ האהבה
hagit ozalbo • January 9, 2017
וגם.. כשלקופידון קצת נמאס והוא נכנס לתמונה ...
לא יודע אם זה יעבוד... הוא אומר
ממש חבל על הזמן ! ...
הרי כל מה שאני אגיד כאן.. יהיה נגדי! ...... הוא זורק משפט לאוויר.
אתה רואה ?
עוד לא התחלנו את הפגישה ואתה כבר הורס.
היא עוקצת...
שוב את עוקצת ?
שוב אתה הורס ?
את... אתה...
את...אתהה...אתתתת....אתתתתתהה...
וברקע, יושב לו קופידון... מציץ לו בשקט ממדף הספרים שמולם...
יושב ומקשיב עד שממש ממש נמאס לו מכל הטחות השנאה...
מעקיצת הדבור ועקיצות הדבורה.
וכל מה שהוא שומע, זה דווקא קולות של כאב.
כאלה שיוצאים מתוך החדרים העמוקים של הלב.
כאב שפורץ ממעמקי בטן האדמה
כזה שמסתתר מאחורי ההאשמה.
ואז...
בשובבות קופידונית ממזרית למדי, הוא יורה שני חיצים זעירים לעברם.
ולפני שיבינו מה פה קרה, הוא משתמש בטריק ידוע שיש רק לקופידונים
ומקרין את דמותם על מסך שנראה יותר כמו מראה....
ושם הם רואים את עצמם מתווכחים...
ובעיקר מטיחים אחד על שני , כדורי רעל גדולים.
ובלי לשים לב, כדורי הרעל מרעילים גם את נשמתם, את ביתם הפנימי בתוכם.
וכשסרט חייהם מוקרן למולם ...
הם רואים... איך גזע עץ האהבה שלהם אט אט מתכווץ ..ואיך איך לב האהבה שבגזע גם הוא.. מצטמק...
והעץ היפה שלהם.. הופך לעץ ללא עלים ואחר כך עם ענפים יבשים... יבש.. מתכופף...
עץ ששכחו להשקותו במים הרבה מאד זמן, עד שהפרחים נבלו... ופירות העץ התייבשו ... ואף אחד כבר לא אוהב לשבת מתחת לענפיו
רק השורש נמצא עדיין באדמה. ממתין...
ושקט גדול שרר שם... רק לחישת הרוח נשמעה...
וכך קרה, שאחרי הרבה מאד זמן... הם הצליחו להקשיב לרגשות שעלו בתוכם.
הצליחו להקשיב לקול הפנימי שלהם וגם לקולו הפנימי של זה שלצידם.
שניהם הרכינו את הראש...
ועצב גדול עלה ממעמקים
וגם אכזבה....
וגעגוע ... געגוע ישן למה שהיה.
געגוע לשיחה כנה, למגע נעים ואוהב... געגוע לחיבוק מהנשמה , למילה טובה מהלב.
ואל אותו הגעגוע מצליחה לחלחל אפילו גם טיפה של חמלה...
והדמעות החלו זולגות...
ולשטוף מילים קשות...
ולרדת למטה לאדמה ולהיספג בה... ולהשקות את אותו שורש יבש ומצומק...
עוד.. עוד... הוא לוחש ממעמקי האדמה.
אני זקוק לעוד מים
אני זקוק למי אהבה
וכשהשורש של העץ התעורר אט אט לחיים... החלה היד שלו לזחול לעבר ידה שלה... לגעת בעדינות ... וכאילו לגשש את דרכה.
וידה שלה החזירה בעדינות מגע.. נוגעת ... וכאילו אומרת.. גם אני מוכנה.
וברגע הזה... באותה השנייה...
החלו לרדת גשמי ברכה .
גשם של מי אהבה החל להשקות את העץ היבש .
ריח אדמה רטובה באוויר... וקרן שמש מנצנצת מתחילה להאיר.
ורצון ... רצון להכיר מחדש.
לתת הזדמנות נוספת לאותו המקדש.
לנסות להתאהב שוב.. במי שהיא כל כך אהבה...
לנסות להתאהב מחדש באשה שבה היה מאוהב.
והמסך נסגר...והסרט נגמר
אבל... היד שלו עדיין אחזה בידה שלה
העיניים הדומעות הביטו האחד על השנייה...
ובתוכם הם ידעו שיש להם הרבה עבודה... והדרך עוד ארוכה.
אבל שורש עץ האהבה שלהם עדיין חי.. וזקוק להמון סבלנות ואהבה...
וגם לתשומת לב מיוחדת של גנן וגננה :)










